אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת· רבי משה מרגלית

פרק יא · הלכה א

פרק יא

הזורק מרה"י וכו'. עיין לקמן ד"ה העומד והחלל מצטרפין בארבעה בענין שיתבאר מקצת דיני רה"י:

אית תניי תני כיצד וכו'. התוס' ריש פרקין מביאין לזה וכתבו ומיהו יש בירושלמי וכו' וכלומר דלהאי מ"ד דאוקי פלוגתייהו בלמטה מי' באמת לא תני כיצד במתני'. ומיהו להאי מ"ד הא דקאמר הא למעלה מעשרה אסור היינו איסורא דרבנן. וא"כ האי ילפותא לזורק ממושיט אינו אלא לענין איסור אבל לא לחיובא דחטאת. והכי מוכחא מריש הלכה דלקמן דקאמר לרב למעלה מעשרה מותר ולשמואל אסור וזהו כעין דמשתמע נמי מסוגיא דהכא וכן משמע נמי מסוגית הבבלי דפרקין דקאמר התם דף צ"ז במסקנא כהאי ברייתא בתוך שלשה ד"ה חייב למעלה מעשרה אינו אלא משום שבות וברשיות שלו וכו' פליגי רב ושמואל התם ואיפכא דרב לאומרא ושמואל לקולא ומיהו בלמעלה מעשרה קיימא כוותיה דשמואל דהכא דהכי תני בברייתא וכ"פ הרמב"ם בפ' י"ג בהל' ט"ז שכתב בזורק מרה"י לרה"י ור"ה באמצע אעפ"י שעבר דרך. אויר ר"ה פטור וכחכמים דר"ע. וא"כ למעלה מאויר ר"ה נמי פטור ואין כאן אלא איסורא לכתחלה וכדשמואל. ובחידושים שלי הארכתי בענין הסוגיא דפרקין ודריש פ"ק בהך סוגיא דבעי רבה בלמעלה מעשרה פליגי וכו' ואין כאן מקומו:

תני בשם ר' יודה זרק ארבע אמות בר"ה חייב. היינו הך ברייתא דמייתי לה בבבלי פרקין דף צ"ז ע"ב מרה"י לר"ה ועבר ד' אמות בר"ה ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין וכדס"ד התם דפליגי בקלוטה כמי שהונחה דמי והכי משמע בהדיא לקמן בפ' המוציא תפלין בהל' ג' דקאמר דר' יהודה היא דאמר אסור להשתמש באויר עשרה טפחים וכהאי מ"ד הכי לעיל בפ"ק בהל' א' וע"ש:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה