אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת· רבי משה מרגלית

פרק י · הלכה א

פרק י

המצניע. חזר והכניסו וכו'. כתב הר"ב אם נמלך בו שלא לזרעו וכו' והא ליתא דאם נמלך בו אכתי מאי למימרא אלא ודאי לאוקימתא דאביי בסיפא דמתני' אפי' לא נמלך עליו בפירוש מיירי וכן פירש"י ז"ל מתני' בשלא נמלך עליו בפירוש אלא שזרקו לאוצר וכו' וכך הם דברי הרמב"ם בפ' י"ח בהל' כ"א ע"ש. ויש כמה וכמה מקומות ולא כיוון הרב בפירושו להלכה לפי המסקנא ובפרק הזה תמצא עוד במתני' דלקמן שכתב ברישא דבאסקופה כרמלית מיירי כדאסיק בגמרא ופירש כגון שגבוה מג' ועד תשעה ורחבה ד' מדין כרמלית היא ג"כ ביותר מתשעה ועד עשרה ולא עשרה בכלל כדאמרינן פ"ק דף ז' ותופסת עד עשרה וכו' בעמוד תשעה שהוא עומד בר"ה הוא דקאמר עולא בדף ח' דהואיל ורבים מכתפים עליו הוי כר"ה וזה לא שייך כאסקופה של הבית. וכ"כ הרמב"ם בפ' י"ד בהל' ח' בדינא דעולא דדוקא אם הוא בר"ה ואין משגיחין על מדת ארכו ומדת רחבו וכו' וע"ש. וכן במ"ש הר"ב בהאי מתני' דלקמן בהסיפא עד שיוציא את כל הקופה ולא שנו אלא בקופה מלאה קשואין ודלועין וכו' זהו כחזקיה דהכא ודהתם והמסקנא כר' יוחנן דאפי' במלאה חרדל כדפרישית לקמן וכ"פ הרי"ף והרמב"ם בפ' י"ב בהל' י"א. וכן כל הפוסקים דרבא ס"ל נמי כוותיה בתר דקם בשיטתיה דאביי. ואגד כלי שמיה אגד. ועוד הרבה והרבה כהנה בסדר הזה ואין לי להאריך בכך אלא כמודיע אני שבפירושי תמצא גם בהמשנה מה שהוא מוסכם להלכה ולפי המסקנא המוכרחת:

דרבי יהודה היא וכו'. ולפ"ז לא הוה האי דלדוגמא להלכה דהא לא קיי"ל כר' יהודא בהא כמבואר לעיל בפ"ק בהל' ג'. אבל בבבלי לא חילקו כלום בזה וטעמא שאף כבר נתפייס הלוקח מ"מ חזי לדוגמא לאנשי אחרינא וכעין דאמרינן בפ' דלעיל גבי קשר מוכסין דחזיא להראותו למוכס אחר וא"כ כל הני דקחשיב במתני' אליבא דכ"ע הן:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה