אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי משה מרגלית

פרק ח · הלכה א

פרק ח

כלל גדול אמרו בשביעית. וחומרי בהמה שאסור לשלקן כדקאמר בגמ' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בחיבורו בפ"ה בהלכה ג' ולא כמ"ש בפי' המשנה וטעמא כמו שהבאתי בפנים וזה נלמד ממה דאמר בגמ' בהל' דלקמן:

רבי בון בר חייא בעא קומי ר' זעירא וכו'. הר"ש ז"ל פי' בהא דר' בון בר חייא דלקמן לשינויא ולפיכך שיבש הגי' כאן וגריס רבנן בעי קומי ר"ז ע"ש ואינו מוכרח וא"צ לשבש הגי' בשביל כך אלא הכל מר' בון בר חייא הוא דשקיל וטרי עם ר"ז כמבואר בפנים וכ"ז פשוט הוא וכן הדין דלקמן בענין אוכלי בהמה לצבע אדם וכו' כמו שנתבאר מהאי דריש פרק דלעיל:

תני המוכר מוכר לאוכלין וכו'. כל זה מבואר היטב בפנים והרמב"ם השמיט ולא זכר כלום מחלוקי דינים אלו אם הדבר תלוי במחשבת המוכר או הלוקח אם זה אומר על מנת כן וזה אומר על מנת כן כ"א שכתב בפ"ה בהל' יא כדברי המשנה סתם ושמא לא סמיך אהאי ברייתא מכיון שלא נשנית בתוספתא דר' חייא ור' אושעיא כדאמרינן בסוף חולין ומהמתני' נשמע דהכל תלוי במחשבת של זה שהן בידו לפיכך השמיט ולא זכר גם מהיוצא ממנה:

על דעתיה דר' יוחנן דהוא אמר אין המעות קונין מד"ת. בבבלי בפ' הזהב איפכא איתמר פלוגתייהו לר' יוחנן מעות קונין ד"ת ולר"ל משיכה דוקא וטובא איכא בחילופי סברת התנאים והאמוראים בש"ס הזה ממה דאיתמר בבבלי וכבר זכרתי בהרבה מקומות בחיבוריי על הש"ס הזה דהש"ס הבבלי הוא מהדורא בתרא דכולהו ושניהם אמת הן אלא דשם הנוסחא לפי מאי דחזרו זה לזה כדאשכחן בהרבה מקומות הדר ר"י לגבי ר"ל והדר ר"ל לגבי דר"י הדר רבא לגבי דאביי והדר אביי לגבי דרבא ולפיכך קבעו להלכה כש"ס הבבלי למאי דקיי"ל הלכתא כמר לגביה דמר ומיהו בהא אשכחן בהדיא גם בהאי תלמודא דר"ל הוא דסבר דמשיכה קונה מד"ת כדגריס בפ' הכסף בהלכה ב ונראה דט"ס הוא כאן וצריך להחליף דר"י לדר"ל ודר"ל לדר"י:

וייבה כהדא אם המוכר תובע ללוקח וכו'. תוספתא זו שהבאתי בפנים מביאה הרי"ף ז"ל בפ"ק דקידושין וכ"פ הרמב"ם ז"ל בריש פ' כ' מהל' מכירה והטור בסי' רכא וכ"פ לענין קידושין בפ"ז מהל' אישות והטור א"ה סי' כט וכבר זכרתי לעיל ממה דהשמיט הרמב"ם את כל זה בענינא דאיתמר הכא וטעמו בזה:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה