מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי משה מרגלית
פרק ב · הלכה ג
מיטמא בחוץ עד שיכניס ראשו ורובו. כך היא הגי' נכונה והך פליגא על הא דעולא בזבחים דף ל"ב ע"ב דקסבר ביאה במקצת שמה ביאה אלא ראשו ורובו בעינן ורובו ככולו וכדכתבו התוס' בענין זה בפרקין דף ט' ע"ב ד"ה אפי' נכנס כולו. ומסייע ליה להרמב"ם ז"ל שפסק בפ"ג מהל' ביאת המקדש הל' י"ח דביאה במקצת מדרבנן היא. ובענין שהית שיעור השתחויה שיטת הבבלי פליגא אדהכא ודוחק הוא לומר דאידי ואידי חדא שיעורא הוי. וכן בענין ארוכה וקצרה משמע מהתם דכל שיש דרך קצרה מתחייב אם הלך בארוכ' ממנה ואין שיעור לדבר:
עד כדי שאילת שלום תלמיד לרב. עיין במה שנתבאר מענין זה לעיל בפ' מרובה בהני ג' ד"ה פתר לה בהתרייה: