מראה הפנים על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה י
שדרך תינוק לטפח בעיסה. מכאן סייעתא לפי ר"ת בתוס' פ' ד"ה שדרכו של תינוק. דמיירי שהתינוק ודאי טמא והספק אם נטל הבצק מן העיסה וטימא את העיסה או אדם טהור נתנו בידו:
תני הביא ראיה על הגדולים יביא ראיה על הקטנים. ובבבלי ת"ר אשה נשאתי כו' ומביא ראיה על הגדולים וא"צ להביא ראיה על הקטנים וזהו לפי שיטת הש"ס דהתם דמוקי למתני' בכרוכים אחריה ומביא ראיה עם הגדולים שאינן כרוכיה אחריה אבל אין צריך להביא ראיה על הקטנים לפי שהם כרוכים אחריה כדפי' רש"י ז"ל ע"ש והברייתא לא פלוגא אמתני' דהא דקתני במתני' אין צריך להביא ראיה על הבנים בקטנים וכרוכים מיירי. אבל לשיטת האי ש"ס דלא מוקי לה בכרוכים כדלעיל א"כ אין חילוק בין גדולים לקטנים וצריך להביא ראיה על כלן כדמפרש טעמא חיישינן שמא נתגרשה בנתיים: