מראה הפנים על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה ב
נותנן לאביו ולאחיו. עיין לעיל פ' מי שאחזו שם בד"ה תינתן לאביו מ"ש שם בס"ד:
הגיע הזמן הוא אומר נתתי. כתב הרשב"א בשם הרמב"ן ז"ל במכחישין זה את זה בקידושין היא נאמנת ובגרושין הוא נאמן שהמע"ה ע"כ וכ"כ הב"י בסוף סי' ל"ח בשם ר"י ע"ש ומבואר הוא בסוגיא דהכא. ואם נשאת אם מחוייב לקיים התנאי לא כתב מזה כלום והטור שם כתב בשם הרמ"ה לרב נרבוני אם כנסה אחלה לתנאה ומהכא משמע שכופין אותו לקיים התנאי בדבר שהוא בינו לבינה וכן דעת הריטב"א והר"ן ז"ל ואין להאריך:
קבל חגיי. יש לפרש דקבל דבריו קאמר וציית ליה דאינש סבורא הוא אלא דלפ"ז צ"ל דרבי חגיי מייתי סייעתא לסתור דבריו וכר' חנינא: