אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי משה מרגלית

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

ומקדשין בגזילה. למאי דפרישית בפנים דהאי תלמודא דייק איפכא מהבבלי כדפרישית במתני' ולפ"ז הא דקאמר במתני' ושל שביעית היתה לאשמועינן דאפילו לכתחילה מקדשין בהן ופליג אהא דאמר ר' יוסי בהאי תלמודא בפרק ח' דשביעית שאסור לכתתילה ליקח אשה מדמי שביעית ופליג נמי בזה אשיטת הבבלי דקאמר רב בדף נ"ב וש"מ המקדש בפירות שביעית מקודשת דמשמע דוקא בדיעבד קאמר וכדכתבו התוס' שם. ואפשר נמי לפרש דהכי מדייק האי ש"ס וכולא אגזל דידה מיתפרשא מדקתני שלהן ושל שביעית דמשמע אע"פ ששלהן היתה מ"מ לא מיתקדשא אלא משום דשביעית היתה ואחר יאוש הוה הא לפני יאוש אפי' בגזל דידה לא ואזלא כסוגית הבבלי בכולה והא דקאמר מקדשין בפירות עבירה לאו לכתחילה קאמר אלא לומר שהקדושין נתפסין בהן ודמי למקדשין בגזילה דקאמר דאין מקדשין לכתחילה אלא שהקידושין בדיעבד קדושין הן ועיין לקמן סוף פרקין וכמ"ד לעיל דדוקא לאחר יאוש מקדשין בגזילה והיינו אפילו בגזל דידה כדמשמע התם ומכאן סתירה לדברי הרמ"ה מביאו הטור בסי' כח שכתב דבגזל דידה לא מהני יאוש וע"ש והב"ח כתב לדייק כן מהאי סוגיא דפ"ק ההוא גברא דחטף וורשכא כו' ואין כאן מקום להאריך:

שתיהן אסורות באכילה. אפשר לומר דנלמד זה מהא דאמר בפ"ק דמעילה דמועלין בשתיהן כל זמן שלא נזרק דמן נזרק דמה של אחת מהן פוטר את תברתה מן המעילה ואע"פ שאינה ראויה לאכילה דנעשית אידך מותר חטאת כמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ג דמעילה הלכה ו'. ובהא דקאמר לקמיה אבל שחט הראשון לשמו כו' קשה דהא מכיון ששחט הראשון לשמו השניה מותר חטאת היא ולא מצאתי דין זה במקום אחר:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה