מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ד
סברין מימר אפי' ביצה אפי' קולקס. בספר המרדכי הובאה הגי' אפי' דג קוליס ופי' קוליס האספנין הנזכר בפ' כירה וגי' שלפנינו יותר נוחה היא דשייכא הרבותא לפי הס"ד כסדרה אפי' בצים אפי' ירק ועוד הא אמרינן בפ' חבית וכולן חזרו חוץ מקוליס האספנין ומסתמא לא היו מזכירין חכמי א"י דבר שלא נמצא בימיהם והמסקנא ובלבד מן השחיטה וכן הביא הטור סי' תע"ו:
יום הכפורים שחל להיות בשבת אפי' במקום שלא נהגו להדליק מדליקין. כך הוא מסיק בבבלי דף נ"ד וכדר' בנימין בר יפת אמר ר' יוחנן וכו' וכן פ' הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות שביתת העשור ומטעמא דנר בשבת חובה היא:
מתניתא דר אלעזר פליגא עלוי יוה"כ שחל להיות בשבת שבתון שבות וכו'. כדפרישית וכן הוא מסיק בהאי תלמודא בפרק ואלו קשרים וכן הוא מסקנת הבבלי סוף פ' הנזכר כשמעתתא דרב דאמר אסור: