אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה י

הלכה ט

רבי אחא בשם ר"ח אפילו אוכפות וכו'. כדפרישית בלשון הב' וס"ל פנוי שאמרו פנוי מכלים. והכי מסיק לה התם בדף י"ו ולענין דקאמר יחיד נותנין לו בית סאתים וכן שנים וכו' מפיק לה התם דשלשה נותנין להן כל צרכן כחכמים וכדפרישית במתני' הכל לפי המסקנא:

קטן מהו שישלים בשיירא. ופסק הרמב"ם להחמיר כמ"ש בפי"ו מהלכות שבת בהלכה י"ב יחיד ששבת בבקעה וכו' אבל שלשה ישראלים וכו' וזהו כהאי דהכא שאין העכו"ם משלים בשיירא ומותר להן לטלטל בכל צרכן אפי' כמה מילין וכו' ואין הקטן משלים לשיירא וטעמו דהא דאמרינן הלכה כדברי המיקל היינו בעירוב ולא במחיצות כמ"ש לעיל בהלכה א' ד"ה שמואל אמר הלכה כדברי המיקל בעירובין וע"ש. ובהך דקאמר הכא היך עבידא וכו' התם קאמר שלשה ומת א' מהן וכו' והיינו הך ומסיק השבת גורמת ואמרי' בצד היתר שבת הואיל והותרה הותרה. ויתבאר עוד מזה בפ' כל גגות בס"ד:

מהו ליתן להן שלשה ראשי תורין וכו'. יש לפרש דבשלשה מיירי והבעיא היא כעין דאמרי' בבבלי פ' כל גגות דצ"ג ג' קרפפות וה בצד זה שנים חיצונים מגופפים והאמצעי אינו מגופף וכו' והיינו דקאמר הכא שלשה ראשי תורין מפני שהן נכנסין זה תוך זה כהאי ראש תור ומסיק התם והלכתא בעיין לקולא:

אם היו עשויין חבילה אסור. הר"ב כתב במתני' ואפילו כרתו אותם בעליהם ועשאום חבילות ונמשך בזה אחר דברי הרמב"ם בפירוש המשנה אבל בחבורו אחר שראה הא דהכא חזר בו שלא כתב בפ"ו מהלכות מלכים בהלכה י"ב אלא כדמסיק בבבלי שלהי פרקין היוצאין למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים אפי' יבישות ולא הזכיר חבילה וטעמא כדפרישית בפנים:

כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן. כך פסק הרמב"ם שם וכתב הכ"מ אפשר שלמד ממאי דאמרי' פרק מי שהוציאוהו כל היוצאין להציל חוזרין למקומן ואמרי' שחוזרין בכלי זיינן למקומן. ולאו מילתא היא דהיאך נלמד גזל שהוא רע לשמים ולבריות מהאי דהתם אלא מכאן הוא דפסק כן דבהדיא אמרו כך כדנלמד מהאי קרא דגדעון:

הדרן עלך פרק מבוי

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה