מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי משה מרגלית
פרק א · הלכה ה
רבי יוסה בשם ר' זעירא ד"ה היא. וכן פסק הרמב"ם שם בהלכה כ"ו דדברי ר' יוסה עיקר ששימש לר"ז אחר ר' אחא וקיבל ממנו וכן תמצא בהרבה מקומות. ועי' לעיל בהלכה א' ד"ה כמה יהא בה במה שזכרתי בשם הרא"ש בענין פלוגתא דרב אחא ור' יוסי בדין המיעוט. ומכאן תשובה לזה דרוב הפוסקים הסכימו דהבבא היתה עקומה וכו' לד"ה אתיא וזהו כדברי ר' יוסי דהכא:
מן הים למדו וכו'. וכן אמר התם בדף י"ד וביארתי בכאן לפי חשבון הנזכר שם וצריך להגיה כאן שאין החשבון מכוון כמפורש בפנים. וכבר הקשו בתוס' על הכלל כל שיש בהקיפו וכו' שאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות. וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה שכל שיש אמה באלכסון שלה יש בהקיפה ג' אמות ושביעית בקירוב. ולפי שזה לא יושג לעולם אלא בקירוב לקחו הם בחשבון הגדור וכו'. ואם מתיישב בזה להכלל שאמרו חכמים מיהו מ"מ קרא קשיא דכתיב עשר באמה משפתו וגו' וקו שלשים באמה יסוב אותו ולפי החכמי מדות שניתוסף שביעית בקירוב על כל ג' אמות בהיקף א"כ עכ"פ יהיה ההיקף מהים לא פחות משלשים ואחד באמה ויותר מעט וצ"ל דהפרוטרוט לא תחשיב כעין דאמרינן בריש בכורות גבי הא דשאל הגמון את ריב"ז וכו' והכי איתא נמי בהאי תלמודא בסוף פ"ק דסנהדרין ע"ש: