מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי משה מרגלית
פרק א · הלכה ג
ברייות ביניהן על דעתיהון דרבנן עשרים ארחין וכו'. כמבואר בפנים ושמעי' מיהת דלכ"ע האריח ארכו שלשה טפחים על רוחב טפח ומחצה מפני שהלבינה היא ג' טפחים על ג"ט כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי"ז בהל' י"ג ועי' במ"ש התוי"ט בזה ובענין חילוף הנוסחאות לארכו או לרחבו:
שתי קורות בזו חצי טפח וכו'. בבבלי דף י"ד גרסי' וכן שתי קורות המתאימות לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח אם מקבלות אריח לרחבו טפח א"צ להביא קורה אחרת וכו'. ופי' הראב"ד ז"ל בהשגות שם בהל' כ"ה דבעי' שיהו סמוכות בתוך טפח ומחצה עכ"ל. וזה פשוט דצריך שלא יהא ביניהן יותר מטפח ומחצה דאי לאו הכי היאך מקבלות האריח שכל רחבו אינו אלא טפח ומחצה שהוא החצי של לבינה של ג' על ג' כדלעיל אבל אין שיעור להקירוב ביניהן אלא בכדי שהאריח נתון עליהן לרחבו וא"כ אם חצי טפח ביניהן כסברת ר"ז דהכא אם כל א' וא' מהקורות חצי טפח או כסברת ר' הושעיה טפח כדפרישית בפנים לכל א' וא' סגי בהא ולכן סתם הרמב"ם דבריו שם וכתב אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח וכו' כלומר איך שיהיה ובלבד שיהא שם בכדי שיש בשתיהן כדי לקבל אריח: