מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה· רבי משה מרגלית
פרק א · הלכה ב
ברם כמ"ד בניסן נברא העולם וכו'. והתם בדף ח' אמרו דאפי' כהאי מ"ד אתיא דיומי זוטי כולי האי לא חזי:
חברייא בעו נשי דפלחין כפלחין. מספק דין זה לא נמצא מבואר במקום אחר ואפשר שהיה זה בזמניהם דהנשים לא היו נמשכין בתר גובריהן ובזמן הזה נשיהון גופייהו פלחין הן. והרי זה בכלל דברי הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ט מעכו"ם בהל' ה' אין יום החג אסור אלא לעובדים בו בלבד וכו' ע"ש וכר' יוחנן דאמר בין קלנדס וכו' וכלומר אפי' קלנדס כדאמר התם דף ח' ע"א אע"פ שאמרו כרך גדול עשתה קלנדא וכו' אינה אסורה אלא לעובדיה בלבד. ואפשר ה"ה אם הנשים שמחין מפני כבוד בעליהן ואינן נמשכין אחריהם לעבודה:
והורי ליה כהדא דר' יוחנן אסור. עיין לעיל בהלכה א' ד"ה בשם ר' יוחנן ואפי' ביום אידו מ"ש שם:
פעם שנייה. והכי אמר התם רב יוסף שתי תפיסות תפסה כרך גדול אחת בימי קלופטרא מלכתא ואחת בימי יונים. ובימי קלופטרא היינו דאמר הכא לעיל. שהיא היתה אז מלכה במצרים ככתוב בד"ה שלהם. וכדאמרו בפ"ג דנדה והביאו רש"י ז"ל:
יום גינוסייא של מלכים וכו'. והתם בדף י' ע"א קאמר יום שמעמידין בו מלך וכו' הא דידיה והא דבריה. והיה נראה דהיינו נמי דקאמר הכא כאן לציבור כאן ליחיד ולענין פירושא דיום הלידה יום לידת המלך הוא לציבור ויום לידת בנו קרי ליה ליחיד ועושין בחיי המלך יום איד ביום לידת בנו וכדקאמר בברייתא התם גם על יום הלידה הא דידיה והא דבריה ועיין בהלכה דלקמן ד"ה אותו היום בלבד:
כיני מתניתא כל מיתה שיש בה עישון ושריפה. מכאן למד הרמב"ם ז"ל במה שכתב שם וכל מיתה ששורפין בה כלים ומקטרין קטורת בידוע שיש בה עכו"ם דהיינו עישון דקאמר הכא: