אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי משה מרגלית

פרק י · הלכה ב

הלכה א

סב ברתי דילמא מיני ומינך וכו'. בבבלי פ"ק דברכות דף י' ע"א גריס דיחזקוהו א"ל השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מינאי בני דמעלי א"ל כבר נגזרה עליך גזרה א"ל בן אמוץ כלה נבואתך וכו'. ולהאי נסחא קשיא וכי ישעיהו לא ידע שאפשר לבטל הגזירה בתפילה וצריך לדחוק שלא רצה ליתן לו בתו מאחר דנפקו מיניה בני דלא ולא סמך על זכותו ולפיכך השיב לו כן. ולנסחא דהכא ניחא דחזקיהו השיב לו לא לך אנא שמע ובלאו הכי איני קופץ אלא למה שאמר לי זקיני:

לחם הפנים מהו שידחה את השבת. האי אתיא כדאמר מעיקרא בפ' שתי הלחם דף צ"ה ע"ב לר' שמעון דדריש הכי אשכחינהו בשבת דקא אפו ליה א"ל לא דרך חול בעיתו למיעבדיה מידי תנור מקדש שלחן הוא דמקדש והתם דחי לה דמקרא משמע דלאו בשעת אפייה אשכחינהו. ושמא שניהם אמת דאף דהשתא לאו שעת אפיה הוה כדמוכחי קראי מ"מ אגב שאלו לו על מה שהיו מסופקין בענין אפיית לחם הפנים אם הוא דוחה את השבת:

לא יכלו הכתובים לקרותו איש. הרב אברבנאל כתב הטעם על קרי ולא כתיב שלא איש אלא מלאך חבל קשה דא"כ למה תלה הדבר בהשואל וכן הקשה הרב אלשיך ופי' דה"ק ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל אותה אחיתופל הנזכר בדבר אלהים ולפיכך השמיט איש למען יחזור אל אחיתופל ועכ"ז קרי לבלתי יחס שאלה בדבר אלהים אל אחיתופל כי בלתי ראוי היה ידבר בו אלהים עכ"ל. ולפירושו אתיא שפיר הא דקאמר לא יכלו הכתובים לקרותו איש. שוב ראיתי במדרש ש"ט במזמור ה' מה רבו צרי דגריס התם אחיתופל יועץ שנא' ועצת אחיתופל אשר יעץ איש קרי ולא כתיב שלא היה איש אלא מלאך:

ואם היתה עצרת ברורה וכו'. ובבבלי פרק מי שמת דף קמ"ז ע"א ג"כ שתי לשונות נאמרו בזה י"ט של עצרת ברור זרעו חטים מר זוטרא אמרו בלול איתמר ולמאי דקאמר הכא יש לפרש בלול בטל קאמר:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה