אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה ו

הלכה ה

ומנין שאף הוא לא יענה וכו'. לאו עליו ממש קאי דבהדיא תנן בפרק דלקמן ואפילו הוא אומר יש לי ללמד על עצמו זכות שומעין לו ולא מצינו פלוגתא בזה אלא דה"ק דאין לי אלא למות הוא דלא יענה העד ומנין לך שאף הוא לא יענה בין לזכות בין לחובה דילמא דוקא לחובה קאמר קרא ת"ל והוא לא יענה בנפש למות כלומר מדלא כתיב ועד אחד לא יענה למות בנפש למה לי אלא ש"מ דה"ק בנפש העומד למות ודנין אותו הוא לא יענה כלל ואפילו לזכות ור"ל קאמר מסברא נפקא לן דלא יענה לזכות כדאמר התם דף ל"ד ע"א:

אסור לדון דיני ממונות בע"ש וכו'. הרי"ף ז"ל הביא לזה וגריס כגי' דכתובות כאן להלכה כאן לד"ת והיא עיקרית למשמעות הענין:

מה אם עבודה וכו'. כדאמר התם דף ל"ה ע"ב. והמסקנא התם כרבא דרציחה דוחה את העבודה אפילו בקרבן ציבור דמעם מזבחי כתיב מזבחי המיוחד לי ומאי ניהו תמיד. והרמב"ם ז"ל לא הזכיר כלל מדין רוצח בעבודה ולענין נשיאת כפים כתב בט"ו מהל' תפלה כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו והחמיר שאפילו עשה תשובה וא"כ ק"ו הוא דפסול לעבודה כדכתבו התוס' שם ד"ה שנא' מעם מזבחי ומ"מ נראה דס"ל דלא מחלל העבודה וכסברת התוס' ג"כ בזה מדלא הזכיר לענין פיסול עבודה ובסוף הל' ביאת המקדש לא מנה אלא שמנה עשר הפסולין לעבודה ותו לא וע"ש:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה