מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ג
לא שנייא וכו'. היותר נראה לגרוס אפי' נזדכה בטעות אין מחזירין אותו והיינו לא שניא דקאמר וכגון בדבר שאין הצדוקין מודין בו ולענין הכוונה והדין היינו הך דפרישית בפנים:
איתקלף מרקועך. כעין זה גרסינן התם דף ל"ג ע"ב דבעא מיניה מר' יוחנן טעה בנואף ונואפת מהו וא"ל אדמוקדך יקוד זיל קוץ קרך וצלי וכפי' התוס' דהשאלה היתה אם יש בנואף ונואפת דבר שאין הצדוקין מודין בו וכן בהא דלקמן בענין העראה שלא כדרכה והוגה עכשיו בספרי הרמב"ם ז"ל ע"פ פי' התוס' ע"ש: