מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוכה· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ו
אמר ר' יוחנן כל שיטת ר' אלעזר בשיטת ר"ע רבו הכי נמי קאמר ר' יוחנן בזבחים דף ק"י ע"ב אמר ר' יוחנן משום ר' מנחם יודפאה ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה וכו'. והכא ס"ד דהני תנאי דפליגי אליבא דר"א פליגי בהא אם ר"א כר"ע או כרבנן ס"ל ודחי להדלות יכול וכו' כמבואר בפנים בלשון הב' שפירשתי והוא העיקר דמה נפיק ביניהון דקאמר אדבתריה קאי אית תניי תני וכו' ומסיק דפליגי אליבא דר"א אם יש שיעור למים או לא ועיין בתוס' שם ד"ה אישתמיטתיה וכו' דרוצין לפרש דר' יוחנן ס"ל דאין שיעור למים וכתבו ומיהו לא יתכן וכו' ובאמת דיש שיעור למים וכדכתב הרמב"ם בפ"י מתמידין ומוספין בהל' ז' ע"ש ובפ' י"ט מפסולי המוקדשין בהל' ג' המנסך שלשת לוגין יין או מים בחוץ חייב וע"ש ובתוס' שם ד"ה ביש שיעור למים קא מיפלגי וכו' דלת"ק יש שיעור דנקט שלשת לוגין לא פחות ולא יותר וכו' וא"כ אם ניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ פטור הוא כדקאמר הכא:
ויבן מגדל בתוכו זה ההיכל וכו'. כך היא הגי' בתוספתא פ"ג ומביאין התוס' בדף מ"ט ד"ה ויטעהו שורק וכו' ומריבויא דגם דריש שיתין:
הדא אמרה הקדימן לזבח כשר ניסכן בלילה כשר. כפי' הרמב"ם בפ"י מתמידין ומוספין הל' ז' והכ"מ לא ציין מקומו. ובהא דקאמר הכא לא ניסך היום לא ינסך למחר על שם עבר יום עבר קרבנו אין המסקנא בהבבלי כן אלא כדפסק הרמב"ם בפ"ב ממעשה הקרבנות בהל' י"ב מביא אדם קרבנו היום ונסכיו אחר עשרה ימים אחד יחיד ואחד צבור אם לא קדשו נסכים בכלי שרת וכו' וטעמיה כיון דאמר מר ומנחתם ונסכיהם אפי' בלילה ואפי' למחר והאי בקרבן צבור כתיב א"כ אין חילוק בין יחיד בין צבור וכן אין חילוק בין נסכי יין לבין נסכי מים ואפשר דהכא בקדשו בכלי שרת מיירי ונפסלו בלינה: