מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוכה· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה ז
אתרוג הבוסר ר"ע אומר אינו פרי וחכמים אומרים פרי. וכך כתוב לפנינו בפרק קמא דמעשרות בהלכה ד' וכבר כתבתי שם דמה שנמצא בספרים שלפנינו כדברי התוס' בפרקין בדף ל"א ע"ב בד"ה שיעור אתרוג הקטן וכו' כתוב פלוגתייהו בהיפך ט"ס הוא דהא בהדיא אמר לקמן שם כדהכא אתיא דר"ש בשיטת ר"ע רבו וכו' וכך הוא פלוגתייהו בבבלי פרקין דף ל"ו אתרוג הבוסר ר"ע פוסל וחכמים מכשירין ורבה התם בעי נמי למימר כדר' אילא דהכא דר"ע ור"ש אמרו דבר אחד ודחי לה אביי דילמא לא הוא וכו' ואם כן לא ר"ע סבר לה כר"ש ולא ר"ש סבר לה כר"ע והכא דקאמר מסתברא ר"ש יודה לר"ע וכו' ה"ק דאף אם תמצא לומר דמסתברא הוא דר"ש מודה הוא לר"ע מכל מקום ודאי הוא דר"ע לא יודה לר"ש ומשום הך קושיא הרי מנומר וכו'. ולמסקנא דהתם אף ר"ש סבירא ליה כחכמים דמכשירין באתרוג הבוסר וכן פי' הרמב"ם פ"ז דהל' לולב דהבוסר כשר:
לית כתיב אלא כפת תמרים אפי' זה בידו אחת וכו'. זהו לפי הגי' הישנה במתני' וכדגריס הכא בדברי ר' יהודה כדי שיאחז שניהם בידו אחת ואלולב ואתרוג קאי ועלה קאמר ר' יוסי אפי' זה בידו אחת וזה בידו אחת וכן כתכ הר"ן ז"ל לסייע מדהכא לגי' הישנה במתני' רבי זעירא בעי הכין חד והכין חד וכו'. הר"ן מפלפל בפירושא דהאי מילתא ומסיק דהעיקר דאהולכה והובאה קאי וכו' וכדפרישית בפנים: