אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה ג

הלכה ב

ק"ו לעדות הראשונה מעתה. והתוס' בפ"ק דף ג' כתבו ע"ז תימא ה"מ למיפרך מה לעדות אחרונה שכן רגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ע"כ וכתב התיו"ט על זה וז"ל ולפי מה שכתבתי בריש פרק קמא לר"א דאתקוש סתירה לטומאה י"ל דאהא סמיך אע"ג שאמרה בדרך ק"ו עכ"ל ולא ידעתי כוונתו דודאי ר"א סמיך אהיקש סתירה לטומאה ולדידיה לא צריך האי ק"ו אבל מתני' דהכא ע"כ כר' יהושע אתיא ולפיכך הקשו התוס' למה לי ג"ש הא אית לן פירכא אק"ו וכמי שהקשו התם לקמן אמסקנא דג"ש אטומאה בעלמא אתיא למה לי דמעדות אחרונה ליכא למילף דאיכא פירכא ואין לפרש דלר' יהושע אי לאו ג"ש ה"א דאיתקוש סתירה לטומאה דהא לדידיה לית ליה האי היקישא כדדריש פרק קמא בה ולא בסתירה:

ת"ל כי מצא בה ערות דבר. ואע"ג דהאי קרא לאו בסוטה כתיבא מ"מ דריש לה הכא הואיל ובאשה מקלקלת כתיבא כן פירש"י ז"ל ריש פ"ק ועיין מה שפירשחי לעיל ריש פ"ק לשיטתא דהאי תלמודא:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה