אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

יכול הוא להפרישה כו'. ובבבלי דף כ"ו גריס יוציא וכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס וכן הוא בהחולץ דף ל"ו ודייק שם מדקתני יוציא ולא קתני יפריש ש"מ דבעיא גט ואפי' היה בעלה כהן דנאסרת עליו ובמתני' דהכא דקתני יכול הוא להפרישה כבר פירשו התוס' בהחולץ שם ד"ה ולא בתירוץ הב' דשאני סוטה דכיון שקינא לה ונסתרה לא חיישינן שיבא עליה דאסירא ליה מדאורייתא ולא בעי' גט וע"ש דרצו ללמוד מזה דבקידש מעוברת חבירו כו' ולא נשא דלא בעיא גט וכן דעת הרמב"ם ז"ל בסוף י"א מהל' גירושין אבל מסקנת רוב הפוסקים דאין חילוק בין קידש לנשא ועיין באה"ע סי' י"ג סעיף י"ב בהג"ה לענין אשת כהן דרצה לדמות שם לדין קידש בשוגג תוך תשעים יום המוזכר שם לעיל מניה דיש לסמוך אדברי המקילים וזהו דלא כשאלתות דרב אחאי דמביאין התוס' שם דגם בקידש אפי' הוא כהן מפסדינן לה מיניה:

היה לו אשה ובנים. כדפרישית או אשה או בנים וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ה הל"י וי"א וצ"ל הא דקאמר בסיפא ונולדו לו בין קינוי לסתירה דמיירי שנולדו לו מגרושתו וכ"כ שם הרמב"ם ז"ל דאל"כ היה לו אשה בשעת קינוי וטעמו מדלא קתני ונשא אשה כו' אלא נולדו לחודיה:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה