אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי משה מרגלית

פרק ט · הלכה א

פרק ט

העכו"ם אין להן נזירות. שנייא היא דכתיב וכפר עליו את שיש לו כפרה. בבבלי ריש פרקין קאמר דעכו"ם איתמעטו מדכתיב לאביו ולאמו לא יטמא את שיש לו טומאה יצא עכו"ם שאין לו טומאה וכו' ופריך אי הכי עבדים נמי לא אלא אמר רבא וכו' ומשמע דלא קאי האי טעמא ועבדים יש להן טומאה וכן הרמב"ם בפ"א מט"מ לא כתב אלא העכו"ם אין להן טומאה. ולפי דרשא דהאי תלמודא מוכפר עליו ל"צ קרא לרבות עבדים לנזירות דהא עבדים בני כפרה נינהו וכל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה ומה"ט נמי פריך התם למה לי קרא ואמרת אליהם לרבות את העבדים ומשני משום דה"א דאיתקוש לנדרים דכתיב על נפשו יצא עבד וכו'. ולשיטתא דהאי תלמודא ע"כ דלא ס"ל האי דרשא דואמרת מדמספקא ליה לקמן אם נזירותו תורה או הלכה אבל קשה תיפוק ליה מוכפר וכו' וצ"ל דהא גופא מספקא ליה אם מקשינן נזירות לנדרים בהא או לא:

ישראל צריכין היתר חכם והעכו"ם אין צריכין היתר חכם. וכן דריש בספרי זוטא ישראל עוברין בבל יחל ואין העכו"ם עוברין בבל יחל דיכול לנדור בנדרים כדדריש בבבלי פריקין מאיש איש דגבי נדרים לרבות שהעכו"ם וכו' ואי מיחל נדרו לא עבר בבל יחל והכי משמע נמי בבבלי פ' חלק דף ק"ה כרבי יוסי דהכא גבי הא דקאמר הוא בעור הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי ולא גריס התם שחילל השבועה אלא דעביד שתי רשעיות בישראל אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים וכפי' רש"י שם:

לפום כן צריך מימר מונה לנזירות בטומאה. כן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ב מנזירות הלכה י"ט נטמא ואח"כ יצא לחירות מונה משעה שנטמא והכי איתא בתוספתא שלהי מכלתין ומשמע דהא דקאמר רבי יוסי בשכפפו רבו דוקא לאחר שנטמא הוא דאי קודם שנטמא הא קאמר לעיל את שגזרת עליו וכו' ולא שייך לא קרבן ולא סתירה וכן פי' הראב"ד ז"ל שם:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה