אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי משה מרגלית

פרק ח · הלכה ב

הלכה א

מצינו כמה אשמות דוחין מפני ספקות. משמע מהכא דאפילו לרבנן אשם מעכב ס"ל וכן דעת הראב"ד ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפ"י הלכה ח' אבל האשם והעולה אינן מעכבין לא בתגלחת טומאה ולא בצרעת וכדמשמע בבבלי זבחים שם ובהרבה מקומות דאין האשם מעכב והא דמקשי בבבלי פרקין דף ס' והא בעי אשם ומשני ר"ש היא דאמר מייתי ומתני כלומר לר"ש באמת הוא מייתי ומתני דס"ל יש תקנה בתנאי ואשם מעכב אבל לרבנן אין תקנה בתנאי ואשם אינו מעכב:

רבי ירמיה פשיטא ליה במצורע שנזר פליגין הא בנזיר שנצטרע ד"ה אסור. כלומר בהאי נזיר דאיירינן ביה שספק נצטרע הוא והלכך שערו לעולם אסר מטעמא דפרישית אבל בנזיר שנצטרע ודאי שערו מותר וכך הם דברי הרמב"ם שם הלכה ב' ושערו בכל תגלחת ספק אסור בהנייה מספק ששער נזיר שנצטרע מותר בהנייה:

לא שנייא היא למטן למעלה וכו'. וכן מסיק בבבלי דהקפת כל הראש שמה הקפה. ומהיכא משמע דאיפשיטא ליה להש"ס מכח האי קושיא דאפילו מספק דוחה אבל בבבל מוקי לה באשה וקטן דליכא לאו דלא תקיפו ולאו דבל תשחית אבל האיש אינו מגלח מספק לא תגלחת טומאה ולא תגלחת צרעת כדכתב הרמב"ם שם ואינו מגלח אלא תגלחת טהרה בלבד שהרי ודאי נזיר היה:

טמא בספק וכו'. הך גי' משובשת ומוטעית היא וא"א להעמידה והעיקר כגי' התוספתא שהבאתי בפנים וכן פסק הרמב"ם שם:

הדרן עלך שני נזירין

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה