מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי משה מרגלית
פרק ה · הלכה ב
אלא כן אנן קיימין בשגילגל ביין. כ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ד דנזירות הלכה י"ג והיה נוהג היתר בנדרו ושתה יין ומטעמא דקאמר הכא ופסק שם דמד"ס שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר כדאמר בבבלי פ"ב דנדרים והגי' שם הפוכה בדברי רבי יוסי בד"א בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה דיו שלשים יום ומתפרשת כפשטה:
חברייא אמרין קדש רבי יודן אמר לא קדש. ופלוגתא דרב נחמן ורב חסדא היא בבבלי דף ל"ב ר"נ אמר טעותו ולא כוונתו רב חסדא אמר טעותו וכ"ש כוונתו ומקשי על דברי ר"נ כדמקשי הכא לרבי יודן והתם לא משני מידי ומשמע דהמסקנא קאי כרב חסדא וכרבה בר רב הונא דאמר כוותיה וכן פסק הרמב"ם בריש פ"ח מבכורות דבין בטעות בין בכוונה שלשתן מקודשין דמאי דמשני הכא לא הוי אלא דיחויא בעלמא דלא תסייע לחברייא מהכא: