אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי משה מרגלית

פרק ב · הלכה ה

הלכה ד

הדא אמרה א' שאמר כו'. כדפרישית מדקאמר ואני על חצי דיבורו קמא קאי והכין המסקנא בבבלי שם:

תני רבי חייא הרי עלי לגלח חצי כו' אם גילח יום שלשים יצא. כדפרישית דיצא לעצמו וכן הוא בתוספתא פ"ב ובגי' הספרים שלפנינו כתוב שם לא יצא וטעות דמוכח הוא וכך הם דברי הרמב"ם בפ"ח הלכה כ' שכתב שם האומר הרי עלי לגלח חצי נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ועלי לגלח חצי נזיר זה מביא חצי קרבנותיו של זה וזה מביא חצי קרבנותיו של זה וכל אחד מהן משלים קרבנותיו אם היו פקחין ואם לאו זה מביא חצי קרבנות מאיזה נזיר שירצה וזה מביא תני קרבנות מאיזה נזיר שירצה ע"כ וזהו דינא דמתני' דלקמן וכחכמים דהתם אבל אינו מבואר שם בהדיא דאם היה כל א' נזיר בעצמו שהוא יוצא בהחצי של זה ומשלים. והכ"מ כתב שם שהוא נלמד מהמשנה שכתב בסמוך. ואולי דעתו היה על המשנה זו כדלמד הכא מהאי מתני' שאם היה הוא נזיר משלים קרבנותיו על זה החצי ומבואר בהדיא בתוספתא כן. ועיין בהלכה דלקמן ד"ה ע"ד דרבנין דמשמע דההיא סוגיא פליגא אדהכא:

אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. כדרבי יוחנן בבבלי פ' אין בין המודר דף ל"ה הכל צריכין דעת חוץ ממחוסרי כפרה. וידוע היא דלא נקראו מחוסרי כפרה אלא הזב והזבה והיולדת ומצורע וכת"ק ריש פ"ב דכריתות וכן פסק הרמב"ם ריש פ"א מהל' מחוסרי כפרה:

פירש כו'. בבבלי אינו מבואר חילוק זה וכן לא זכרו הרמב"ם. ויש לחלק דמההיא דכתובות אין ראיה לכאן דשאני התם דכיון דאחר שנשאת שלו הן לא מהני לסלוקי נפשיה בלשון גרוע הזה כדפרישית פרק הכותב ע"ש:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה