מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית
פרק ו · הלכה ח
היא שביעית היא שאר שני שבוע. ובבבלי סנהדרין דף י"ב לא קאמר מטעם זה להתיר אלא לעבר במוצאי שביעית ומש"ה הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' קידוש החדש השמיט להא דאין מעברין השנה במוצאי שביעית:
מלמד שהיו שני רעבון והיו הכל קופצין לגרנות. וכן אמר בבלי שם ולמדו מכאן שאין מעברין את השנה בשני רעבון ומשמע דאפי' ראוי להתעבר מפני שני דברים כגון אביב ופירות האילן כדפירשו התוס' שם אפ"ה אין מעברין אבל דעת הרמב"ם ז"ל שם הלכה ט' דבכה"ג מעברין אפי' בשני רעבון ולדידיה צ"ל שלא היה שם אלא טעם אביב בלבד והא דקאמר ראוי' היתה אותה שנה שתתעב' שמסתמא נמי היה שם דברים אחרים שמעברין השנה בשביל הצורך כיון שנתאחר זמן האביב כגון שלא פסקו הגשמים והדרכים אינם מתוקנים כו' כדחשיב שם ועיין בכ"מ שהביא שם משום הר"ר אהרן תירוץ אחר שהיה שם נמי מפני הגדיים והטלאים שעושין אותה סעד לשנה ולא משמע כן מדברי הרמב"ם ז"ל שהרי לא כתב שם שעושין סעד לשנה אא"כ צריכה עיבור בלא כך ועיין שם.. בהלכה ז' וח':
גלגולתו של ארנן היבוסי מנאו תחת המזבח. ובפ' כשם משמע דבזמן חגי בבית שני מצאו ושמא דחגי הוכיחן בבית שני על שלא טיהרו הבית מאז עד ימי חזקיה: