אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית

פרק ה · הלכה ד

הלכה ג

אית תניי תני נשאל בין על הראשון בין על השני. והכי תני בברייתא בבבלי שלהי מכלתין דף צ' וקאמר התם דנשאל תחילה על הראשון ואח"כ נשאל על השני וטעמא שאין מתירין הנדר או השבועה עד שיחולו כדפסק הרמב"ם ז"ל בפרק ו' מהל' שבועות הלכ' ט"ו:

קונם הנייתי על בני עירי אינו נשאל לזקן שיש שם. וכן הביא הריב"ש בתשוב' סי' ת"ו וסי' תקי"א וכמו דפרישית בפנים והרמב"ם ז"ל כתב בפ"י מהל' נדרים הל"ט אסר על עצמו הנאת בני העיר אסור להשאל נדרו לחכם מבני אותה העיר ההיא ולכאורה הוא בהפך מדברי האי תלמודא והכ"מ פירש להאי דהכא דה"ק קונם הנייתי על בני העיר היינו שהוא אוסר עצמו מליהנות מבני העיר ולפיכך אינו נשאל לחכם שבאות' העיר לפי שהוא נהנה מהחכם בהתרתו וקונם הניית בני העיר עלי היינו שאוסר בני עירו ליהנות ממנו וכן פי' בב"י סי' רכ"ח וכבר השיגו הב"ח וע"ש וכבר העיד בעצמו שם דפשע משמעות הירושלמי משמע כפי' הריב"ש וגם דברי הטור בסי' הנזכר כך הם וכן פי' הב"ח שם לדברי הרמב"ם דמ"ש אסר על עצמו הניית בני העיר היינו שקיבל על עצמו שלא יהנו בני עירו מנכסיו כגון שאמר קודם נכסי על בני עירי וכן הוא דעת הרמב"ן ז"ל הביאו הרלב"ח בתשוב' סי' נ"ו:

הנודר הנא' מחבירו בפניו. ברייתא בבבלי דף ס"ה וכחב שם הר"ן ז"ל דנ"מ לבין ב' הטעמים דפליגי הכא דלמ"ד מפני הבושה דוקא בנדר שהיה לתועל' חבירו ובכי הא שייך ה"ט ואפילו הודיעוהו לאו כלום הוא ודוקא בפניו הא לאו הכי מתירין אפילו שלא בפניו ולמ"ד מפני החשד לעולם אין מתירין אלא בפניו אא"כ הודיעוהו דתו ליכא חשדא ורמב"ם ז"ל פסק כהאי טעמא מפני החשד כנראה מדבריו פ"ז משבועות הלכה ז' וע"ש:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה