מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדה· רבי משה מרגלית
פרק ב · הלכה ו
בין דם ודם אין כתיב כאן וכו'. היינו נמי כוונת סוגיא בהש"ס דילן בהא דמדייק אלא מעתה בין נגע לנגע ה"נ וכו' וכלומר דמהיכא ילפת לה מדכתיב דם לדם הא התם נמי כתיב בין נגע לנגע ולא כתיב בין נגע ונגע ומשני לה האי מאי וכו' כלומר דהא ע"כ לפרש דפליגי בכל דין נגע בנגעי אדם לחוד ובנגעי בתים לחוד כדאיתא התם וה"נ גם בדם נדה לחוד הוא דאשכחן דפליגי וא"כ ש"מ דאיכא דם טהור:
דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר. כדפרישית בפנים וניחא הא למאי דקאמר הכא דלב"ש דומין הן למימי אדמה וא"כ טומאתן מדאורייתא כשאר ד' מראות ובדברי עקביא לא קאמר הכי ואיכא למימר דלחומרא בעלמא קאמר והלכך שפיר הוא דמפרשי' דברי ר"מ בשיטת עקביא ולענין הכשר משקה קאמר ולא אליבא דב"ש במימי תלתן ומימי צלי. והתם קאמר בין לר"ש בין לעקביא ולית להו דמיה דמיה אב"א לית להו ואב"א אית להו מי לא א"ר חנינא שחור אדום הוא וכו' א"כ כמו דנוכל לפרש דברי ר"מ אליבא דעקביא כך מצינו לפרש דבריו אליבא דב"ש וצ"ל הא דקאמר ר' יוחנן ירד ר"מ לשיטת עקביא וכו' ולהוי כמשקה להכשיר את הזרעים משום דבמתני' משמע דאדברי עקביא הוא דקאי: