מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מעשרות· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה ג
הלכה כדברי כולהן להחמיר. והכי אמר ר' בבבלי נדה דף כ"ז הלכה כדברי כולן להחמיר וע"ז סמך הרמב"ם ופסק בפ"ד ממעשר בהלכה ח' דכשיש אתת מהן קובעת ולא כדקאמר הכא לקמן דהורי ר' יוחנן הלכה כרשב"א דר"ע. ובההיא דשני דיורין דקובעת ג"כ מהאי טעמא דלא סמיך אהאי פסקא דהכא דהורי כרשב"א וביאר הוא ז"ל הטעם דהרי מ"מ הן פותחין ונועלין וחצר המיותרת היא וע"ש:
אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע על ארבע. ואז אע"פ שהבית שלמטה קובע הוא אפ"ה הגג אינו קובע דהוי כמקום בפני עצמו אבל אם אין בו ארבע על ארבע ובבית יש בו כגון שהבית משופע ועולה הוא הוי הגג כמקצת אויר הבית וקובע כ"כ הרמב"ם שם בהלכה ג':
מן מה דתני בית ספר ובית תלמוד וכו'. בתוספתא תני בית הכנסת ובית התלמוד אם יש בהן בית דירה אין אוכלין בהן עראי. והך ברייתא דמייתי הכא דמחלק בין לו ובין לאחרים ומסתמא דג"כ בשיש בהן בית דירה מיירי וצ"ל דהך דתוספתא נמי להני דהיושבין בהן מיירי דלהן קובעין וכך נראה מסתימת דברי הרמב"ם בדין דהתוספתא בפ"ד בהלכה ו' וסמיך כל מ"ש למעלה בהלכה ה' לדין בית הספר ובית המדרש דלזה שהוא יושב ומלמד שם הוא דקובעין שהן כביתו אבל לא לאחרים. ובגופא דדינא בענין החילוק בין בית שלו לבית אחרים נתבאר לעיל בהלכה א' ועיין בד"ה מאן תניתה רבי: