מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ד
מכיון דתנינן וכו' לכן צריכה כהדא דתני וכו'. וזהו כפי' הב' דהבאתי במתני' בפנים וכ"פ הר"ן על מה שהביא הרי"ף ז"ל להא דהכא וע"ש:
אית תניי תני אין אבלים מן המנין. הכי קאמר התם ר' יוחנן ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין וברכת אבלים היינו ברכת רחבה כדאמר התם אבל בשל ברכת המזון סגי בשלשה והוא עצמו מצטרף כדכתבו התוס' שם. וזהו דקאמר התם מאי ברכת אבלים ברכת רחבה דאמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן ברכת אבלים בעשרה וכו' כלומר מדקאמר אין אבלים מן המנין א"כ היינו ברכת רחבה דאלו בברכת המזון הרי סגי בשלשה והוא מצטרף עמהן:
אדם דהכא בן חורין הוא. והיינו באומר דמי עלי דשמין אותו כעבד וכדמשני התם על הא דפריך ואדם מי קדיש וע"ש בתוס'. ומה שכתבו משמע דעבד עברי איתקש לקרקעות וכו' וקשיא דהיינו דוקא עבד כנעני וכו' כבר הסברתי בפנים די"ל דשם עבד קאמר וכדאמרינן בעלמא בכה"ג במקומות הרבה: