אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית

פרק יג · הלכה א

פרק יג

שני דייני. יצאו מעשה ידיה במזונותיה שומעין לו ובבבלי דף ק"ז גריס ואם בא ואמר צאי מעשה ידיך במזונותיך רשאי וכתב הרא"ש ז"ל דעכשיו קאמר לה לא אפרע מה שלותה כי היה לך להתפרנס ממעשה ידיך דאין לפרש דה"ק אני אמרתי לה קודם שהלכתי צאי מעשה ידיך במזונותיך ונתרצית דא"כ הוי ליה למימר נאמן אלא רשאי משמע דהשתא הוא רשאי לומר כן כדי שלא יפרע מה שלותה עכ"ל ומשמע מדבריו ז"ל דהה"ד אם אמר שבשעה שיצא אמר לה ושתקה נאמן כדפרישית בפנים אלא דלשון רשאי לא משמע דמיירי בהכי וכן נראה מדברי הטור אה"ע בסימן ע' לדעת הרא"ש ז"ל וע"ש והה"מ בפי"ב מהל' אישות פי' בבבלי לפי גי' הרא"ש ז"ל כמה דפרישית בפנים והוא גריס התם ואמר צאי מעשה ידיה במזונותיה רשאי שכיון שנתפרנסה בלא הלואה אינו חייב ליתן לה כלום וכתב על זה ובירושל' מצאתי כגירסא זו משמע דמפרש להאי דהכא שעכשיו אומר לה כן:

וינתנו אילו לבניו בנותיו בכלל. בבבלי פרק מי שמת דף קמ"ג מחלק דהראוי לבנים לבנים והראוי לבנות לבנות וצ"ל דה"נ בראוי לבנות קאמר כי היכי דלא ליפלוג אהאי תלמודא וכן כתב הכסף משנה בפרק ז' מהלכות זכיה ומתנה וכן נראה מדברי הה"מ ז"ל שהביא להאי דהכא וכפי הגירסא שהגהתי בפנים וכך פירש הרמב"ם ז"ל שם ובריש פי"א מהלכות אלו:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה