מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית
פרק ו · הלכה ו
כיני מתניתא אם השיא את הבת הראשונה. בבבלי דף ס"ה אמר שמואל לפרנסה שמין באב ומסיק הוא דאמר כרבי יהודה ונימא הלכה כר"י אי אמר הלכה כר"י ה"א דוקא השיאה דגלי דעתיה אבל לא השיאה לא קמ"ל טעמא דר"י דאזלינן בתר אומדנא ול"ש השיאה ול"ש לא השיאה והא דקתני השיאה להודיעך כחן דרבנן דאע"ג דהשיא' וגלי דעתי' לא אזלינו בתר אומדנא. והכא משמע דמפרש לר"י דוקא אם השיא. ומסיק שם כשמואל אליבא דר"י ואם לא ידעינן אומדן דעתא דאב נוטלת עישור נכסים כרבי כדפרישי' במתני' וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"כ מהלכות אישות הלכה ג':
מאן תנא עישור נכסים. משמע דג' מחלוקת בדבר ות"ק דמתניתין ה"ק מה שראוי להנתן לה והיינו לרבי יהודה אזלינן בתר אומדנ' ולחכמים שמין את הנכסים כלומר רואין שכנגדן היאך מתפרנסות מנכסים כאלו ולרבי נוטלות עישור נכסים וכן פירש הר"ו ז"ל והכי איתא בתוספתא ריש פ"ו: