אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה ב

הלכה א

פוסק לשם כתובה ע"מ לכנוס. כן פירש רב אלפס ז"ל בפרקין ולא כמו י"מ דדוקא במתנה בפירוש ע"מ לכנוס אלא אפילו מן הסת' אמרינן דדעתו לא היה אלא על מנת לכנוס וכן דעת הרמב"ם ז"ל פכ"ג מהל' אישות הלכ' ט"ו:

הפוסק מעות לבתו קטנה. ומיירי שהתנה במעמדה כדמוקי בהאי תלמודא למתני דהפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל בפ' שני דייני גזירות והיינו דקא מתמה הא לגדולה לא אדרבה איפכא מיבעי ליה למימר דהואיל ופסק במעמדה הוי תנאי גדולה תנאי ותנאי קטנה לאו כלום הוא ומשני כופין אותו ליתן גט הואיל וקטנה היא ולאו תנאה הוא אבל גדולה הואיל ובמעמדה התנה הרי הוא כמו שהיא עצמה התנה וכן פירשו התוס' בדף ק"ח להא דקאמר התם בד"א בגדולה כו' ע"ש אבל בתוספתא שם מסיים כופין אותו ליתן שזכין לקטן ואין חבין לו:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה