אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה ו

הלכה ד

שהוא אוכל פירות. פי' רש"י ז"ל שנפלו לה בירושה משנשאת לו והה"ד אם היו לה מקודם לכן ולא שמאתן לו בנדוניית כתובתה כ"כ הר"ן ז"ל אלא דמסתמא מקבל עליו בשומא הנכסים שיש לה לפיכך נקט רש"י משנשאת לו דהן מסתמא נכסי מלוג:

וחייב במזונותיה. דעת הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות אישות דמזונות מן התורה הן כמ"ד בבבלי שארה אלו מוונותיה אבל דעת הרמב"ן ו"ל בפי' החומש דמזונותיה מדבריכם ותיקנו תחת מעשה ידיה וכן דעת הרא"ש ז"ל בפ' שני דייני גזירות בשמעתתא דחנן ונ"מ אם פוסקין מזונות לאשה שהלך בעלה למדה"י וע"ש מה שכתבתי מזה בס"ד:

תקנה תיקנו שיהא מפקח כו'. בבבלי קאמר דתיקנו פירות תחת פירקונה כי היכי דלא לימנע ולא פריק לה וקאמר נמי טעמא דלאב לא תיקנו דבלאו הכי פריק לה ואפשר דהאי תלמודא נקיט טעמא אפילו למאי דקאמר ר' יוסי ברבי יהודה התם אב נמי מימנע ולא פריק סבר כיסא נקיטא עילוה תיזיל ותיפרוק נפשה והילכך קאמר הכא טעמא שיהא מפקח ובזה מסתמא לא מימנע האב:

רבי יוסי אומר בין אב ובין אחר גובה. הרמב"ם ז"ל בפי"ד מהלכות אישות הלכה כ"ד פסק כר' יוסי שכתב לא רצה לקבור את אשתו ועמד אחר מדעת עצמו וקברה מוציאין מבעלה על כרחו ונותנין לזה כדי שלא תהיה זו מושלכת לכלבים. ואע"ג דפלוגתא היא ובספיקא דממונא המוציא מחבירו עליו הראיה וכדכתב הרשב"א ז"ל הביאו הה"מ שם וכן דעת הר"ן ז"ל כבר נתן טעם הה"מ דכיון דבמזונות קי"ל כרבי יוסי דבין אב ובין אחר אינו גובה וכן לקבורה קי"ל כוותיה ועוד דבדין הוא שלא תתבזה אשתו ותהא מוטלת מתה עד שיזדקקו ב"ד לדבר:

כל מקום שנהגו להספיד מספידין. כדפרישית וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שם הלכה כ"ג מתה אשתו חייב בקבורתה ולעשות לה מספד וקינים כדרך כל המדינה ואפילו עני שבישראל כו' והה"מ פירש שם כדרך כל המדינה לומר שאם נהגו בני המדינה שלא להספיד אינו מספיד וכן מבואר בירושלמי עכ"ל יראה מדבריו דמפרש מקום שנהגו להספיד הוא דמספידין קאמר:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה