אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי משה מרגלית

פרק ח · הלכה ד

הלכה ג

והנחש הרי הוא כחיה. והכי אמרינן בבבלי פ"ז דסנהדרין (ד' נט) ובכל חיה הרומשת על הארץ לאתויי נחש הוא דאתא ועי' בתוס' פ"ק שם (דף י"ז) ובמה שבארתי מענין זה בפ"ד דסנהדרין בהלכה א' בס"ד:

שור הבר מין הבהמה. מה שכתב התי"ט כאן בהא דכתב הרמב"ם בפי' המשנה דנ"מ לענין חלבו משום דלענין כלאים לא נ"מ דכל ב' מינין אפי' אם שניהם מין בהמה וכו' אסורין זה עם זה לפום ריהטא כתב כן ואשתמיטתיה להא דכתב הרמב"ם בחיבורו בפ"ט מהלכות כלאים בהלכה ה' דשור עם שור הבר אינם כלאים זה בזה וא"כ נ"מ לענין כלאים גופיה עם השור וכדקאמר הכא בהדיא וא"כ בלא"ה צריך לומר דחדא ותרתי מתלת נקט ובענין שור ושור בר דפסק דלא כהתוספתא והובאה בפ"ק ובסוף פ"ה דב"ק משום דהכא קאמר דההיא כר' יוסי היא וכן משמע ממסקנת הבבלי דפ"ה דב"ק דאווז הישוב עם אווז הבר הוא דהוו כלאים זה בזה כדקאמר נמי הכא וכדמפרש אביי התם טעמא זה ביציו מבחוץ וכו' וא"כ בשאר המינים השוים מין ישוב ומין מדברי אינם כלאים זה בזה ועיין לעיל בפ"ק ממה שנתבאר מענין מין הים עם מין היבשה בס"ד:

סליק פרקא בס"ד:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה