מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי משה מרגלית
פרק יג · הלכה א
ותמאן למאמרו ותנשא לשוק. וע"כ דס"ל דממאנת אף לזיקה כדפרי' בפנים דליכא למימר הא דקאמר בב' יבמין משוס דס"ל כמ"ד שם אין מיאון לחצי זיקה וזיקתה קיימת ולפיכך תנשא לאחיו אבל בחד יבם אין ה"נ דמצית עקרה לזיקה דאם כן מותרת לו אפילו בב' יבמין כדאמר התוס' אליבא דרב אסי וע"כ דסבירא ליה אפי' בב' יבמין עוקרת הזיקה והילכך פריך ותנשא לשוק:
אמר רב חסדא הדא אמרה כו'. וס"ל לרב חסדא דטעמייהו דב"ש דאינה ממאנת מן הנשואין משום דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה וכרבא שם דאילו לטעמא שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות קאמרינן לעיל דאפילו בדיעבד לא הוי מיאון:
וב"ד יושבין במיאונין. ובבבלי לא פריך הכא מידי אלא לקמן דף ק"ט אהא דקאמר מלמדין הקטנה שתמאן בו ומי שרי והתני בר קפרא לעולם ידבק אדם כו' דהתם קשה היאך מלמדין והלא צריך להתרחק מן המיאונין אבל הכא היא מעצמה באה למאן אין נמנעין מלהזקק לה: