אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי משה מרגלית

פרק יב · הלכה ב

הלכה א

תני אבל מטייל כו'. ובעל קרבן העדה פי' בשבת שם דבחצירו מטייל עד פתח החצר דמשם אסור לצאת לרה"ר ולכך פי' שם הא דלקמן באיסרטן רחבות קטנות והן בתוך החצר וכשהגיעו לפתח הרחבה א"ל זהו פתח חצירך ואסור לך לצאת יותר. ולדעתי שגג בזה דאדרבה בחצר אסור הוא לטלטל מפני שנשמר שם כדמוכח משיטת הבבלי שם ואם דעתו שהש"ס הזה חולק על הבבלי בדין זה קשה מאי עד פתח חצירו דקאמר ה"ל למימר אבל מטייל הוא בחצר ותו לא ועוד איסרטן הוא שם ידוע לרה"ר כמו באיסרטיא ופלטיא. וכן מה שפי' שם בהא דלקמן דחליטרה ויקר וז"ל ה"ג טלקי' (לחנוחא דחליטרא ויקר אוף ציבחר הוה סרד יקר) כן הגי' ביבמות וה"פ היה זורק לסנדל שנפסק לו בשבת לחנות של תכשיטים ומרגליות ושאר דברים יקרים ואמר אף שנפסק המעט הזה מ"מ כבגד שרד היקר הוא חשוב עכ"ל וכמה מהדוחק הוא פי' זה וגם מחמת זה כתב דרבי יונה סבר דבגד חשוב מותר להביאו לרה"י וחלילה להעלות על הדעת לומר כן ואם ר"ל דנתכוין להביאו לרה"י על רגלו מאי האי דקאמר היה זורק לחנות ועוד לפי זה מאי אשמועינן בההיא עובדא לחנותא דחליטרא כו'. ומאי האי דקאמר היה זורק וכן מה שפי' עוד שם בהא דלקמן הדא דתימר לרוחב כו' וז"ל הא דאמרן דבשל שמאל בימין חליצתה כשרה ויוצאין בו בשבח כשנתנו לאורך רגלו אבל כשנתנו לרוחב רגלו צריך שיחפה הסנדל רוב רגלו ע"כ ונהפוך הוא אלא משום דתפס להגירסא דשבת לעיקר מזה יצא לו לפרש כן אבל האמת דהגירסא דהכא עיקר שצ"ל הדא דתימר לרוחב כו' ושם הוא טעות דמוכח כללא דמילתא כאשר פירשתי בפנים כן הוא הנכון לפענ"ד:

מהו להחליף כו'. ובבבלי שם דחה לה אליבא דר"י דשאני גבי חליצה הואיל דלמילתיה מנא הוא דהא לא נפסקה כלל. והכא ע"כ מפרשינן האיבעיא אליבא דר"י דאי אליבא דרבנן הא קאמרי אפילו נפסקה החיצונה טמא דעדיין מנא הויא ומשום דחזי להפוכי כדפרישית לעיל אלא ודאי אליבא דר"י דכוותיה פסק הלכתא לעיל דאם נפסקה החיצונה אין יוצאין בו בשבת ופשיט ר"ז לר' ירמיה הכא מסברא דנפשיה דאם החליף שרי ולא חיישינן מידי:

מה מקיימין רבנן לעיני פרט לב"ד הסומא. ולא ס"ל לרבנן האי דרשא דריש פירקין ונקרא שמו בישראל לרבות אפילו הדיוטות דמדאיצטריך למעט סומין ש"מ דאפילו הדיוטות דסנהדרין צריכין שיהו מנוקין מכל מום וכדאמר בבלי ריש פירקין אלא דסבירא להו בישראל פרט לגרים ור"א לטעמיה דאמרי' הכא בריש פירקין דאפי' לר"א דפוסל חליצה בלילה מכשיר בגרים ולדידיה בישראל לרבות הדיוטות והילכך ע"כ לעיני לא אתא פרט לסומין אלא פרט ללילה. ובהכי ניחא לי מאי דאמר בבבלי הכא עלה לימא בהא קא מיפלגי דמר סבר מקשינן ריבין לנגעים ומר סבר לא מקשינן לא דכ"ע לא מקשינן דאי מקשינן אפי' גמר דין בלילה נמי לא והכא בהא קמיפלגי דמר סבר חליצה כתחילת דין דמיא ומר סבר כגמר דין והקשה הרשב"א ז"ל דמאי קושיא דאי מקשינן כו' אימא אין ה"נ לר"א פסול אפילו גמר דין בלילה דס"ל כר"מ דמקשינן ריבים לנגעים והניח בצ"ע ולמאי דכתבנו ניחא דהא מדמכשר ר"א בגרים ע"כ דס"ל בישראל לרבות הדיוטות ואייתר ליה לעיני וע"כ למעוטי לילה ואי דס"ל היקישא אכתי לעיני למה לי והיינו דקאמר התם מר סבר כתחילת דין ולא קאמר כדדריש הכא מלעיני משום דאפשר לומר לר"א דלעיני איצטריך לדרשא אחריתא וכדדריש רבא התם צריכי דייני למיחזי רוקא דנפקא מפומה דיבמה כו' והילכך קאמר דסבר כתחילת דין וטפי ניחא לאוקמי קרא למעוטי לילה מזה הטעם. ועוד נראה דבלאו הכי ליכא למימר לר"א להאי דרשה דצריכי דייני למיחזי כו' דהא לדידיה רקיקה מעכבת ס"ל ופשיטא דצריכי למיחזי וכבר נפקא ליה מדכתיב ככה יעשה וגו' כדאמר במתני' וכי איצטריך לרבנן דסברי אינה מעכבת ואפ"ה למצוה מן המובחר קאמר רחמנא וכה"ג כתבו התו' בשלהי פירקין:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה