מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי משה מרגלית
פרק יא · הלכה ב
מודה ר"ע בשתוקי. וכן פסק הרמב"ם ז"ל בהלכות ממרים פ"ה הלכה ט' והכ"מ לא ציין שם מקומו:
אף ר"י הגלילי מודה. כדפרישית בפנים ואי אפשר לגרוס אף ר"ע מודה דחייב על אמו דמה שייכא טעמא דהורתו שלא בקדושה לאמו אלא ודאי כדאמרן ולר"ע נמי אם הורתו ולידתו בקדושה חייב ודאי על שניהם ואפשר דהיינו נמי מודה ר"י הגלילי לר"ע קאמר דלר"ע לעולם אין חילוק אלא או פטור על שניהן או חייב על שניהן וכן נראה מדברי הרמב"ם שם דדוקא הורתו שלא בקדושה אינו חייב על שניהן:
דבר עשתין גירין כו'. והורתן ולידתן שלא בקדושה היו דאלו היתה לידתן בקדושה אסירו אפי' מדאורייתא דהא אחין מן האם נינהו:
ובגלל וכו'. האי קרא לאו בפרשת עריות כתיבא אלא גבי מעונן ומנחש וגו' ושמא דתועבות תועבות דריש והא דלא מייתי מקרא דפ' עריות דכתיב אל תטמאו וגו' כי בכל אלה נטמאו הגוים וגו' ותטמא הארץ ואפקד עונה עלי' וגו' ולא ענש אא"כ הזהיר דיש לומר דעל משכב זכור ובהמה דלעיל מינה קאי וחייבי מיתות הן והילכך דריש מתועבות דהתם כתיב כי את כל התועבות וגו' דנכללו גם חייבי כריתות דקא חשיב שם: