מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חלה· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ב
קב מדומע אינו מצטרף וכו'. כל אלו פסקי הלכות דהתוספתא הביא הרמב"ם בפ"ז מהל' בכורים בהל' ח' וט' מלבד ההיא דחצי קב חטים וכו' ופשוט הוא כמבואר בפנים ומיהו הא דמדייק הש"ס מהתוספתא בקב חטים מכאן וקב שעורין מכאן וקב כוסמין באמצע דאין מצטרפין הכוסמין לא עם החטים ולא עם השעורין וכדקאמר מכיון שהוא רחוק ממנו אינו מדמה לו כדפרישית בפנים משום דכל חד וחד מן הצדדים מדחי ליה לאידך וזה היה לו להרמב"ם לבאר ונראה דגם זה היה פשוט בעיניו דהרי מכיון שהצדדין בעצמן אינן ראוין להצטרף דחטין ושעורין אינן מצטרפין זה עם זה אף הכוסמין שבאמצע אינו מצטרף עם א' מן הצדדין ואע"פ שבפ"ע ראוי הוא להצטרף או עם חטים או עם שעורין מ"מ כאן הוי כרחוק ולא כנשוך כדקאמר ר' בון בשם רבנן דקסרין:
רבי יונה בעי אף לענין מעשר בהמה כן וכו'. כדפרישית ונשאר בקושיא ונראה דמ"מ לא דמיא ההיא דניטלה חלתה באמצע לההיא דמעשר בהמה דהתם בעינן שיהא האמצעי בר חיובא שיהא הוא מצרפן משום שהצדדין שהן רחוקין יותר מכדי צירוף אינן ראוין להצטרף בעצמו והלכך דוקא עד שיהא האמצעי בר חיוב וזהו כדמסיק בפ' מעשר בהמה דף נ"ה שהיו ט' מכאן וט' מכאן וא' באמצע דהאי אמצעי חזי להכא וחזי להכא וכן כל כיוצא בזה וא"כ אם הוא פטור היאך יצטרף להצדדין שהן אינן ראוין לצירוף מבלתי האמצעי אבל הכא מכיון שהצדדין בעצמן ראוין הן להצטרף זע"ז אין הדבר הפטור שבאמצע מפסיקן מלהצטרף וסברא זו מסייע למה שהוזכר בדבור דלעיל דכללא דמילתא הוא דאנן בעינן שיהו הצדדין בעצמן ראוין להצטרף זע"ז בין לענין שלא יהא האמצעי הפטור הפסק ביניהן ובין שלא יצטרף האמצעי עם כל א' מן הצדדין אם הצדדין בעצמן אינן ראוין להצטרף זע"ז וזהו שמוזכר בדבור דלעיל: