אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חגיגה· רבי משה מרגלית

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

וכי יש אוכלין נגובין אצל הקודש וכו'. מה דפרישית כאן הוא לפי התוספתא ומייתי לה נמי התם בדף הנזכר לעיל וכפירש"י אבל המתני' מתפרשת כפשטה וכמבואר בפנים וכך הם דברי הרמב"ם שם בהלכה י"ג אוכלין נגובין שלא הוכשרו אוכלין אותן בידים מסואבות בד"א בתרומה אבל בקודש חיבת הקודש מכשרתן ואסור למי שידיו טמאות לאכול קודש שלא הוכשר ואפי' לא נגע בו אלא בכוש או שתחב לו חבירו לתוך פיו ה"ז אסור וזהו כסתמא דמתני' דלא קתני שאוכל עמה דבר של חולין ופשוט הוא:

תמן תנינן היה אוכל דבילה וכו'. כמה שהבאתי בפנים היא כנוסחת המשניות אשר לפנינו וכדמסיק בבבלי פרק המוצא תפלין דף צט מוחלפת השיטה וע"ש ולפ"ז הלכה כר' יוסי דדוקא אם הפך טמא ואם לאו לא חשיב הרוק שבפיו למשקה ולא צריך לאוקמתא דמתני' כדאוקי אליבא דר' יוחנן דמיירי בזורק ומבואר הוא:

וכא אסור לוכל ומותר ליגע. וכדפרישית במתני' לפי המסקנא וכ"כ הרמב"ם שם בהלכה ט"ו ולא עשו מעלה זו אלא לאכילה אבל לנגיעה נוגעין האונן ומחוסר כפורים בקדשים קודם טבילה:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה