אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה א

פרק ו

האומר אמרה הבא לי גיטי כו'. בבבלי מפרש רב אשי טעמא משום דעקר שליחותיה לגמרי דאמר שליח לקבלה הוינא והכא משמע דטעמא משום דאדיבורא דידיה קסמיך כדאמר התם מעיקרא. ונ"מ בין אלו ב' הטעמים בהאי דינא דאי אמרינן טעמא משום דאדיבורא דידיה סמיך א"כ דוקא שאמר לו הילך כמה שאמר' וכדמשמע מסוגיא דהתם דאמר הכי השתא התם אמר ליה הילך כמה שאמרה ואהאי טעמא קאי. אבל לטעמא דעקר לשליחותיה אפילו לא אמר לו הילך כמה שאמרה דהשליח מיהא עקר ולא בעי למיהוו שליח להולכה ופלוגתת הפוסקים הוא להאי טעמ' כאשר יתבאר לקמן:

התיב רב הונא בר חייה והא דתנינן האשה כו'. בבבלי פריך מרישא האומר התקבל וכו'. ונראה דניחא ליה להאי ש"ס לדייק מסיפא משום דברישא איהי לא אמר' כלום והילכך אמרינן איהו לשליח הולכה שוייה דהתקבל והולך קאמר ומגורשת בשהגיע הגט לידה אבל בסיפא דאיהי אמרה מעיקרא התקבל ס"ד דלא מצי שוויה שליח להולכה דהא אינה מתגרשת אלא מדעתה והיא רוצה בקבלה ודמיא לדרב נחמן ומשני דשאני התם דאדיבוריה דשליח קא סמוך אבל הכא איהו גמר ונתן לשם הולכה:

אשכח תני על תרויהון הרי זה גט ואם רצה להחזיר יחזיר. כן תני בתוספתא פ"ד הבא לי' גיטי ואשתך אמרה התקבל לי גיטי התקבל לי גיטי ואשתך אמרה הבא לי גיטי אם רצה לחזור יחזור ומשמע דמשהגיע גט לידה מיהת מגורשת. ומסקנת הפוסקים כרב נחמן וכטעמא דרב אשי בהבא לי גיטי כו' ואע"פ שהגיע גט לידה אינה מגורשת משום דעקר לשליחותי' ואפילו לא אמר הבעל הילך כמו שאמרה דהא דאמר התם בסוגיא הכי השתא התם אמר הולך כמו שאמרה דיחוייא בעלמא הוא כלומר אפילו לטעמ' דידך לא תפשוט דאדיבור' דידה קא סמיך כ"כ הרשב"א והר"ן ז"ל והה"מ מפרש ג"כ לדעת הרמב"ם בפ"ו מהל' גירושין כן ודלא כבעל העיטור שדעתו אפילו לטעמא דרב אשי דוקא אם אמר הבעל הילך כמו שאמרה. אבל בסיפא התקבל לי גיטי כו' לכ"ע א"צ הילך כמו שאמרה דממ"נ בין אדיבורא דידה קא סמיך בין אדיבורא דידיה קא סמיך וכי מטא לידה מיהת מיתגרשא והכא לא עקר לשליחותיה:

וקשיא על דרבי נתן. ובבבלי לא גריס בפלוגתייהו הילך ומסיק התם דהילך כזכי דמי אפי' לרבי נתן ואיפכא דייקינן טעמא דבהולך אם רצה לחזור יחזור אבל בהילך לא יחזור:

אבל אם היה עוסק באותו ענין גט הוא. מהכא משמע דבעסיקין באותו ענין כ"ע לא פליגי אבל בבבלי קידושין דף ו' קאמר שמואל על דברי רבי יוסי והוא שעסוקין באותו ענין:

שנייא הוא יהא לי בידך. וכן משמע מגי' רש"י ז"ל דיהא לי בידך דוקא הוא דמהני לחוד:

אני אומר אחר הדלת היה עומד. בבבלי דף ס"ג פליגי רב ורבי חנינא רב אמר אין האשה עושה שליח לקבל גט מיד שליח בעלה ורבי חנינא אמר עושה מ"ט דרב אב"א משום ביזיון דבעל ואב"א משום חציר' הבא' לאחר מכאן מאי בינייהו איכא בינייהו דקדמה איהי ושוייה שליח מעיקרא דמשום חצירה הבא' לאחר מכאן ליכא וכתבו התוס' וה"ה דהוי מצי למימר דאיכא בינייהו היכא דלא קפיד בעל ע"כ ומשמע היכא דידעינן ודאי דלא קפיד בעל קאמרי וכן משמע מפי' רש"י שם שכתב חשש ביזיון ע"ש ומהכא משמע דפסק כמ"ד משום ביזיון ובדידעינן דקפיד אבל מסתמא אמרי' לא קפיד. ואפשר לדחוק ולפרש הכא אני אומר אחר הדלת היה עומד כלומר דמיירי ששמע את קולה שעשתה שלי' לקבל וחזינן דלא קפיד. ויש נ"מ לדינא גם למאי דקי"ל הלכה כרבי חנינא שהאשה עושה שליח לקבל מיד שליח בעלה כדפסקו הרי"ף והרמב"ם ז"ל שם ורוב הפוסקים ולהאי פירושא דלא פליגי אלא בסתמא והיכא דידעינן דקפיד הבעל הא קפיד אפילו לר"ת:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה