אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי משה מרגלית

פרק ה · הלכה ז

הלכה ו

אנפרות עצמה ממתנת לבעלים י"ב חדש. בבבלי פריך והאמרת אין בה משום סיקריקון אלא ה"ק סיקריקון עצמה צריכה שתשהא בידו י"ב חדש דאז יש בה דין סיקריקון ומקודם הדרא קרקע למרה ויהיב דמי אבל אנפרו' מחזיר לו הקרקע בחנם כך פי' רש"י ז"ל ואין כן דעת הגאונים ז"ל וכדכתב הרא"ש בפ' הבונה בשם רבינו גרשון ז"ל דצריך ליתן לו מה שהנהו כלומר כפי שהיה צריך ליתן להעכו"ם. הרמב"ם ז"ל כ' בדין זה ריש פ"ה מהל' גזילה שאין הבעלים יכולין להוציא מיד הלוקח ועיין בב"י סי' רל"ו שכתב בשם המרדכי דדעת הרמב"ם כדעת ר"ג:

עלה אמר רב כו'. מסוגיא דהכא משמע אפי' בנכסי מלוג שלה יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי וכן פי' רש"י ז"ל במתני' אבל בבבלי פ' חזקת קאמר דבנכסי מלוג הואיל ושלה הם לא עבדה נחת רוח דלא קפיד עלה הבעל וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ' כ"ב מהל' אישות:

לעולם השדה בחזקת הבעלים. וגי הר"ן וז"ל לעולם השדה בחזקת הלקוחות:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה