אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי משה מרגלית

פרק ה · הלכה ד

הלכה ג

אלא כאן ביתום גדול כאן ביתום קטן. כך נראה דביתום קטן תורם ומעשר האפטרופוס וכדאשכחן גבי מעשר בהמה דאפטרופוס מעשר על של קטן כדכתבו התוספות בפרק במה בהמה וכבר כתבתי מזה ביבמות פ' ב"ש הלכה ב' עיין שם. אבל בבבלי דף נ"ב משני לה כאן להאכיל כאן להניח ומשמע דלהאכיל מעשר בין לגדולים בין לקטנים וכן סתם הרמב"ם ז"ל דבריו בסוף פרק י"א מהל' נחלות וכתב האפטרופין תורמין ומעשרין נכסי יתומין כדי להאכילן:

אדם מבריח עצמו מן השבועה ואין אדם מבריח עצמו מן התשלומין. ומטעם זה חייב לשלם אם פשע דהא התם בפשיעה מיירי ובין מינהו אבי יתומין ובין מיניהו ב"ד חייב לשלם בפשיעה כן דעת רב האיי גאון הביאו הרשב"א והרא"ש ז"ל וכן דעתם ז"ל וכן דעת התוס' בפרקין ובפ' שור שנגח דף ל"ט גבי האי פלוגתא דר' יוחנן ור"י ב"ח ואפי' כר' יוחנן דקאמר משל יתומים דאי לאו הכי ממנעי ולא עבדי שאני גבי שור שלא הועמד אלא לתקנת העולם חיישינן וכן כתבו עוד בפ' המפקיד דף מ"ב גבי ההוא אפטרופס דזבן להו תורא ליתמי ומסר ליה לבקרא כו' נימא ליה לאפטרופס זיל שלים כו' אלמא דמיחייב בפשיעה אם אין כאן שום טענה ודלא כהר"ר חיים שם שפוטר אפי' בפשיעה ואפי' במינהו ב"ד וכך דעת הרמב"ן ז"ל במינהו אבי יתומים אלא שבמינהו ב"ד כתב חייב. אפי' בגניבה ואבידה. והרמב"ם ז"ל סתם דבריו ולא כתב מזה כלום ונראה דגם דעתו ז"ל לחייבו בפשיעה שהרי בפ"ו מהלכות נזקי ממון הלכה ד' פסק כר' יוסי בר חנינא שמשל' מעליית האפטרופין וכדקאמר בפ' שור שנגח שם רבי יוסי ב"ח דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא והא התם שלא הועמד אלא לתקנת העולם ולא חיישינן דילמא אתי למימנע בשביל התשלומין ומכ"ש בשארי אפטרופין ואפ' מינהו אבי יתומים עכ"פ הוא בשביל טובה שעשה לו ולא חיישינן. אבל לכ"ע אינו מחויב לישבע שלא פשע כל כמה דלא ידעינן שנאבד דבר של היתומים כן כתבו התוס' והרא"ש ז"ל בפי"ח מהל' נחלות שכתב כשמינהו ב"ד נשבע בנקיטת חפץ שלא גזלן כלום. ותו לא:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה