אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה א

פרק ד

המביא כדי יין ממקם למקום\. מוקצה שיבש אסור ליגע בו. היינו בשלא ידעו הבעלים שכבר יבש וראוי לאכילה ואסחו דעתייהו מיניה מבעוד יום וכדקאמר הכא בריש מכלתין וע"ש שביארתי בענין דהב"י כתב בזה דהירושלמי פליג אגמרא דילן דנ"ל דלא פליג דמה דאמר בבבלי דף כ"ו בפשיטות והאמר רב כהנא מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירין בו מותר היינו בשבת כדאיירי התם והכא בי"ט הוא דאיירי וקיי"ל כרב נחמן דאחמיר במוקצה בי"ט מבשבת וכתבתי עוד שם דעוד איכא נ"מ בהא בדין ביצים שנמצאו במעי אמן בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ולפי סברת בעל המאור ז"ל דאף לפי דעת הסוברים לאסור ביצים שנולדו בי"ט מתרנגולת העומדת לגדל ביצים משום מוקצה וכדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל בזה דפסקו כרב נחמן היינו דווקא בעומדת לגדל ביצים לגדל אפרוחים דבהא הוא דאסחו דעתייהו מינייהו. ולפ"ז בביצים שנמצאו במעי אמן שרי אפי' התרנגולת עומדת לגדל ביצים שהרי אלו אינן ראוין להוציא אפרוחים ואי משום דלא ידע בהו מערב י"ט שימצאו במעי אמן למחר כשעבר ושחט התרנגולת בי"ט א"כ דמיא לדין מוקצה שיבש ולא ידע בו ותליא במה שנתבאר אי פליגי הני תרי תלמודי או לא פליגי ועיין שם במה שנתבאר עוד מענין בס"ד:

באילין פיצולייא הוה עובדא. כבר כתבתי במעשרות שם דהיינו כדגריס בבבלי שלהי מכלתין בעא מיניה ר"ש בר רבי מרבי פצעילי תמרה לר"ש מהו א"ל אין מוקצה לר"ש אלא גרוגרות וצימוקין בלבד וכפי' התוס' שם דפצעילי תמרה פגי תמרה הן שעדיין לא נתבשלו וסופן להיות נגמרין ופוצעין אותן לשנים בסכין ומעלין אותן לגג ליבשן ולא הוו כגרוגרות וצימוקין דלא דחנהו בידים דלא היו ראוין מעולם וזהו דקאמר הכא אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד כלומר כמו תאנים וענבים שמעלין אותן ליבשן וליעשות גרוגרות וצימוקין וראוין הן מעיקרא אלא שדחה אותן בידים ולאפוקי באלו שלא היו ראוין מעולם ועכשיו נעשו ראוין כגון שרואין אותן שנתבשלו כבר לית בהו משום מוקצה מטעמא דלא דחינהו בידים ונקטינן מיהת מכאן דכמו דאמרינן בעלמא דיחוי מעיקרא לא הוי דיחוי כגון בקדשים דמסקינן דלא כר' יוחנן דס"ל הוי דיחוי וכדפסק הרמב"ם וביארתי לזה בכמה מקומות. וכן לענין דיחוי אצל מצות דפשטינן בפ' לולב הגזול גבי הדס שנקטם ראשו ועלתה בו תמרה דדיחוי מעיקרא לא הוי דיחוי כ"א בנראה ונדחה לא אפשיטא התם הבעיא אי הוי דיחוי במצות או לא ונקטינן לחומרא. ה"נ לענין איסורא דמוקצה דאמרינן כעין ה"ג כדמוכחא מהתם ומהכא דכל היכא דלא היו ראוין מעולם והיום הוא דנראו לא אמרינן בהו איסור מוקצה לר"ש דקיי"ל כוותיה לגבי שבת דלא דמי לגרוגרות וצימוקין שהיו ראוין כשהיו תאנים וענבים ודחנהו בידים לעשות מהן גרוגרות וצימוקין ואסח דעתיה מינייהו כל זמן שלא נתייבשו לגמרי ומפני שמסריחות בינתיים כדקאמר הכא וכך הביא הרמב"ם ז"ל לזה הטעם בהל' שבת בפ' כ"ו בהל' י"ד ע"ש:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה