אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי משה מרגלית

פרק ג · הלכה ו

הלכה ה

הא להוסיף מוסיפין. נראה מה דלא הביא הרמב"ם לזה בפ"ד בהל' י"ט שביאר לדינא דמתני' ולא זכר מהאי דהכא משום שהוא פשוט דכל זמן שאין כאן פיסוק דמים מהיכי תיתי לאסור:

אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור. הכי נמי אמר שמואל בבבלי דף כ"ח ודייק ליה מדקתני כל עיקר ודלא כר' יוסי בר' בון דהכא וכ"פ הרמב"ם שם דף כ' ודוקא אם היו המאזנים תלוין כדקאמר התם והוא דתליא בתריטא. ודברי ר' יוסי בר' בון דהכא אזלא כהאי ברייתא דרשב"ג דלקמן:

תני אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא וכו'. ברייתא זו דרשב"ג שנוייה בתוספתא דבכורות פ"ג גבי בכור מפייס אדם את עצמו בליטרא בבכור לידע כמה הגיעו ובכור בחול ובשר חולין בי"ט שוין הן לעניינים הללו וכדלקמן אין מרגילין וכו' מלבד במנה כנגד מנה שהחמירו בי"ט וכחכמים דסברי אין משגיחין וכו' וכדקאמר הכא לעיל בהדיא. ונראה דהך מלתא דמפייס וכו' בפלוגתא דלעיל תליא דלמ"ד דמותר לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים משום דס"ל כהאי דרשב"ג דכל שאינו ניכר שנותן בכף מאזנים כדי לשקול במכוין מותר ושמואל דאסר אפי' לשמרו מפני העכברים א"כ מכ"ש דאין ליתן ליטרא במשקל נגד הבשר אפי' אינו עושה כן אלא כדי לפייס את עצמו דמיחזי טפי כשוקל והאי דשמואל קאי משום דדייקא לישנא דמתני' כוותיה כדפרישית ולפיכך לא פסק הרמב"ם כהך ברייתא דרשב"ג:

תני אין מרגילין בי"ט ולא בחול בבכור וכו'. הך תוספתא הובאה בבבלי בכורות דף ל"ג וקאמר התם בפשיטות בשלמא י"ט דקטרח טירחא דל חזי ליה אלא בכור מאן תנא וכו' ושקיל וטרי עד במערבא אמרי משמיה דרבינא מפני שנראה כעובד עבודה בקדשים וכו' כדאמרי הכא. ופסק הרמב"ם בי"ט כן כמ"ש בהל' י"ט בפ"ג בהל' ו' אבל בבכור כתב בסוף פ"א מהל' בכורות המפשיט בכור בעל מום וכו' אם רצה להרגיל מרגיל וכן שאר פסולי המוקדשין וכו' והטעם דבי"ט קאמר לה בפשיטות התם כדאמרן. אבל באינך לא קאי המסקנא התם דלא אתייא ככ"ע וע"ש:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה