אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי משה מרגלית

פרק ג · הלכה א

פרק ג

אין צדין דגים מן הביברין וכו'. פי' התוס' והרא"ש ז"ל דקצירה וצידה וכיוצא בהן אסורין משום דדמיין לעובדא דחול ומסיים הרא"ש ובירושלמי מסמיך ליה אקרא וכו'. בפ' דלעיל בהל' י ובפ' כלל גדול וע"ש בד"ה תני חזקיה מה שביארתי לדעת הרמב"ם בזה בס"ד:

אלא כאן בגדולה כאן בקטנה. כבר כתבתי מזה לעיל פ' האורג בהל' ה' דלסוגיא דהכא דמקשי מדיוקא דמתני' דהכא אדהתם כדקאמר מחלפא שיטתין דרבנן כו' אתיא שפיר הך שנויא כאן בגדולה כאן בקטנה אבל להסוגיא דהבבלי כאן ובפ' האורג דרמי מהברייתא דהתוספתא אמתני' דכאן ומשני עופות אעופות דהא דקתני צפור למגדל בצפור דרור עסקינן וכו' השתא דאתית להכא חיה אחיה נמי ל"ק הא בביבר קטן הא בביבר גדול. א"כ למאי דדייק הכא נשארה בקושיא דאי מוקמינן להמתני' בביבר קטן פשיטא דקשיא אמאי לא קתני נמי דצדין מגינה לחצר קטנה כמו דאיירי בביבר קטן ויש ליישב ואין להאריך:

כל שהוא מחוסר נשבים וכו' מכאן משמע להדיא דאף בדגים הדין כן וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' י"ט בהל' ז' דגים שבביברין גדולים וכו' כל שהוא מחוסר צידה עד שאומרים הבא מצודה ונצודנו ה"ז מוקצה ואין צדין אותן בי"ט ואם צד לא יאכלו וכל שאינו מחוסר צידה ה"ז מוכן וצדין אותו בי"ט ואוכלין אותו. ודעת הראב"ד בהשגות שם דדגים אפי' בביברין קטנים אין צדין והטעם מפני שהם מכוסין מן העין וכבר הביא הה"מ ראיה לדברי הרמב"ם מההיא דהסוכר אמת המים וכו' וכדאמר רב נמי הכא סכרא דנהרא שרי. וראיה מבוררת ביותר מהאי דקאמר שמואל הכא צד הוא בפיטס והיא חבית גדולה ואין דרך להשים בפיטס אלא דגים וזו ראיה גמורה היא ואין להשיב עליה:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה