מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא קמא· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה ט
כיני מתניתא השביח המזיק וכו' בבבלי דף ל"ד ע"א דמוקי לה כר"ע דס"ל שותפי נינהו וא"כ היה מגיע לו גם לניזק חלק בשבח ומוקי לה כשפיטמו המזיק והאי תלמודא לא נחית להא אלא לפרש פשטה דברייתא:
ומה מקיים ר' יהודה וכו'. מה שפירשתי בפנים אתיא כדאוקי רבא התם לפלוגתייהו ומתיישבת הסוגיא דקאמר מיכן שזה מפסיד וכו' דמשמע בפחת נבילה מיירי. ואביי פריך עלה התם אם כן לר' יהודה חמור תם ממועד וכו' ומוקי לה בשבח נבילה פלוגתייהו. ויש לפרש גם הכא כן: