אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה ה

הלכה ד

לא דאמר ר"ש בן לקיש אכן. בפירוש אלא דנלמד מכח האי קושיא מה דמקשה על דר' הושעיה כו' וכלומר דבאמת לאו פירכא מעיקרא היא כלל דנהי דמצי הדר ביה כל כמה דלא הדר ביה כיד בעל הבית היא כדאמר התם בדף י' ע"א וכי הדר ביה טעמא אחרינא הוא דכתיב כי לי בני ישראל עבדים וכו'. וליכא למשמע מינה לענין אם אחר זוכה ממש לחבירו במציאה דליכא מהאי בנייתא לא תיובתא למ"ד המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו דאיכא למימר דשאני פועל דידו כבה"ב ולא סייעתא למ"ד קנה חבירו. והמסקנא כר' יוחנן דהתם וכן בהאי ש"ס בפ"ד דפאה דקנה חבירו. ובענין דין דמציאה פועל המסקנא התם דף י"ב ע"ב כרב פפא דלעולם היא לעצמו שלא הגביה אותה בשביל הבה"ב אא"כ שכרו ללקט מציאות כגון דאקפי אגמא בכוורי דאז אפי' מצא כיס מלא מעות הרי הוא של בה"ב כדכתב הרמב"ם בסוף פ"ט מהל' שכירות:

מציאת אשתו שגירשה וכו'. הרי"ף ז"ל כתב ומסתברא לן דגמרא דילן לית ליה האי סברא דאי אית ליה ל"צ לאוקומי במגורשת ואינה מגורשת ואשכחן סייעתא להאי סברא דילן בפ' שני ד"ג וכבר פירשנוה התם עכ"ל. וכבר תירץ הרא"ש ז"ל בפרקין הקושיא שהקשה הוא ז"ל בכתובות ע"ש וסיים וכיון שאין ראיה דפליגא גמרא דידן אירושלמי עבדינן כגמ' הירושלמי. וכן פסק בעל העיטור וכתב דמה דאוקי בש"ס דילן במגורשת ואינה מגורשת רבותא קמ"ל דאפ"ה מציאתה לעצמה דליכא למיחש משום איבה דאלו מגורשת לגמרי ליכא שום חידוש וכתב הנ"י וכן קצת דעת אחרונים ז"ל לסמוך על הירושלמי ומיהו הר"ן ז"ל כתב הביאו הנ"י שאין לזוז מדברי הרי"ף ז"ל שדבריו דברי קבלה וכ"ש לאפוקי ממונא. ובכתובות לא כתב הר"ן כן ולא מצאתי שם אלא שפירש בדברי הרי"ף שם וכתב אפשר דכי אמרי' בירושלמי דחייב במזונותיה דוקא בחייו וכו' ע"ש והרמב"ם ז"ל לא הביא כלל מהאי דהכא. ולענין אם תפסה על מזונותיה יש לנו לסמוך על אלו גדולי האחרונים ז"ל:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה