אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי משה מרגלית

פרק ח · הלכה ב

הלכה א

מי שהיה מיוצאי מצרים ומעומדים בערבות מואב נטל שני חלקים. כן הוא בתוספתא פ"ז וזהו כהי"מ שהביא הרשב"ם ז"ל בדף קי"ז ע"ב וע"ש שהוא ז"ל הביא ראיה לפירושם מהסיפא דתני התם וכן היה רשב"א אומר וכו' וברישא תני נמי בהדיא כן כדהכא:

הדא הוא דכתיב ובני קרח לא מתו זהו ראיה שגם בזכות אבי אמותיהן זכו בני מתלוננים ועדת קרח שהרי בני קרח לוים היו:

רבי מושלו משל למה הדבר דומה וכו'. זהו ברייתא בספרי פרשת פנחס והתם גריס דרבי אמר המשל כעין דרבי דוסתאי דלקמיה וכדגריס בבבלי דף קי"ו ע"א. ומגי' דהכא דגריס לשני אחים כהנים שותפין סייעתא לפירוש הרשב"ם ז"ל ולגירסתו ומחזירין אצל אביהן וכו' וכדפירש שהתנו ביניהן לחלוק כל התרומות הניתנות לשניהן בשוה. דאל"כ למה יחלקו בשוה כשמחזיר כל אחד לאביו והלא כל אב יחזור ויוריש לבניו ולא לבני אחיו. ומהאי טעמא פירש רש"י ז"ל בחומש ומחזירין אצל אבי אביהן וכו' כדכתבו התוספתא שם לפירושו. ומיהו מה שכתב הרשב"ם כך היא הצעתה של ברייתא בסיפרי וכו'. לכאורה מהברייתא דסיפרי לא משמע כפירושו וכגירסתו שהרי התם גריס והורישו את אבותיהם וירשו מתים את החיים וחזרו וחלקו בשוה וא"כ משמע דוהורישו את אבותיהן על אבי אביהן קאי דאל"כ היינו וירשו מתים את החיים דקאמר וא"כ והורישו את אבותיהן מיותר הוא. ושוב מצאתי להרמב"ן ז"ל בחידושיו שכתב כן דבספרי גרסינן לה כדברי רש"י ז"ל אלא שהתוספתא נראית כפירוש הרשב"ם כמו שהביא שם. ונראה דהיינו דאיכא הכא בין דברי רבי לדברי ר' דוסתאי בן יהודה דלכאורה היינו הך דקאמרי אלא דדברי רבי הם כדברי הברייתא השנויה בסיפרי ולא גרים בדברי רבי שותפין וכן אינו בספרי שם וא"כ צריך לומר דמחזירין אצל אבי אביהן דאל"כ למה חולקין בשוה ודברי רבי דוסתאי בן יהודה כדעת תנא דברייתא דתוספתא ומחזירין אצל אביהן דשותפין הן וחוזרין וחולקין בשוה:

רבי יוחנן מתיב וכו'. יש לפרש לפשטה דהסוגיא דר' יוחנן על מתני' פריך דאמאי נטלו חלק בכורה הא ראוי הוא ובמקרא לשון מתנה כתיב ומשני ליה דהא כתיב גם לשון ירושה ואם מתנה וכו' וא"כ מוחזקת היא ולפ"ז דברי רבי הושעיא ענין בפני עצמו הוא. ומאי דפרישית בפנים עולה כעין קושיא ופירוקא דהתם דמאי מספקא ליה משה ומשני דהיא גופה ספוקי מספקא ליה. וגם לפי ענין זה יש לפרש דהא דקאמר אם מתנה וכו' על הספק קאי דהא הוא דמספקא ליה מפני שנאמר לו בשתי לשונות והאי אלא מאחר וכו' סיומא דהספק הוא דאם כך הוא הדבר דמאחר שנתן לשם מתנה חזר ונתן להם לשם ירושה וכך השיב לו הקב"ה. ודברי רבי הושעיא הם לפרש לשון מורשה דקאמר ומילתא באפי נפשה היא וכדפרישית בפנים בזה:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה