אור ברסלב

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה א

פרק ו

המוכר פירות\. נותן לו דמי זרעו וכו'. הכי מייתי לה להפלוגתא בברייתא התם דף צ"ג ע"ב ופסקו הפוסקים כת"ק דאינו נותן לו אלא דמי זרע:

מהו שיחלקו את השאר. ועיקר הבעיא דכיון דמין שאינו במינו הוא אם אמרינן דבטל ברוב לענין זה. ומשמע דהמסקנא הכא דצריך ליתן ולהחזיר לו כל הסאה והכי משמע נמי בסוגיא דביצה דף ל"ח ע"ב דקאמר התם הרי שנתערב לו קב חטין וכו' יאכל הלה וחדי וכו' אלמא כיילא חסריה וכו' דלא שייך ביטול בממונא. ולפ"ז גם בבעיא ראשונה כהן וישראל חולקין בשבח דממונא דכהן הוא אלא דיש לחלק בין ממון שיש לו תובעין לאין לו תובעין דמצי אמר לכהן אחרינא יהיבנא ואין להאריך כאן:

רבי חייה בר ווא שאל בא בסוף שבוע וכו'. האי בעיא תליא בפלוגתא דריב"ל ור' יוחנן וכבר בארתי התם דמסקנת הפוסקים כר' יוחנן ומשום דרבא בפ' בתרא דע"ז קאי כוותיה דאמר כל דריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא ומבואר בגיטין שם:

ויידא אמרה דא. ממסקנא דהכא משמע כפי' הרשב"ם ז"ל דהאי דקאמר ומיישן והולך עד החג על מיושן קאי שצריך שיהא ג' שנים שלימות וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ' י"ז ממכירה הל' ו' דעל המיושן כתב וצריך שיעמוד ולא יחמיץ עד החג. ובגיטין כתבתי דגם לפי' הרא"ש ז"ל שפי' דעל הישן משל אשתקד קאי מתפרשת הסוגיא דהכא וע"ש:

תוכן העניינים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה