מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי משה מרגלית
פרק א · הלכה ג
דאין הוה בני דכיפין בני לה דכיפין. לפי גי' הספר אשר לפנינו מבואר הוא כדפרישית בפנים ולפ"ז פליגי בהא ת"ק ורבי יוסי דלת"ק אינו נותן לו אלא לפי חשבון בנין של כותל רביעית וכפי מה דאהני ליה ולרבי יוסי נותן לו הכל לפי מה שגדר וכדפירש רב הונא דבריו ורב הונא דהכא כדאמר התם הכל לפי מה שגדר. ואם בדברי הת"ק יש קצת חילוק דהא למאי דאוקי התם פלוגתייהו לרב הונא דלת"ק אינו נותן לו אלא כפי קנים בזול ומהכא הוה משמע לכאורה דעכ"פ השלש רוחות משלם לו כפי חשבון הכיפין אבל הא ליתא דלמאי דקאמר ומתמה וכל שעה דנפיל בני לה וא"כ אינו משלם אלא כפי מה דאהני ליה והוי כעין דהתם ואם דלא דמיא ממש למילתיה דת"ק מ"מ במילתי' דרבי יוסי דמיא לדהתם והכל לפי מה שגדר והיינו דרב הונא דהתם וכן נראה דהא דרב הונא דלקמן מגלגלין וכו' אדברי רבי יוסי קאי דאם נפרש להא דרב הונא דלקמן אדבתרה קאי וכדלקמן א"כ דברי רבי יוסי מועתקים בלתי פירוש על דבריו. והרמב"ן ז"ל בחידושיו גי' אחרת היתה לו ופי' פי' אחר כפי גודל חכמתו ז"ל דגריס ובלבד כשער שבנה עכשיו דאי הוה בני ליה דכיפין גבי ליה דכיפין ברם אם הוה בני דכיפין ובנתיה דליבנין גבי ליה דכיפין כל שעה דנפיל בני לה וז"ל נראה שכך פירושו שאם עמד ניקף וגדר את הרביעית (ושם כתוב השלישי' וט"ס הוא) כיפין והמקיף גדר שלש בכיפין גלי ניקף דעתיה דניחא ליה בבנין זה וגבי ליה דכיפין ברם אין הוה הניקף בני כיפין והמקיף בנתיה דליבנין שהוא בנין פחות יכול ניקף לומר לו אם אני נותן עכשיו דמי לבינים למחר נופל ואני צריך לבנותו פעם אחרת אלא נותן לו דמי כיפין וכל שעה שיפול יבננו מקיף בשלו עכ"ל בזה. ובודאי לפי גירסתו ז"ל דגריס דאי הוה בני דכיפין גבי וכו' נראה הפירוש הזה ואניקף קאי ואליבא דרבי יוסי מיתפרשא כמו שכתב שם דרגלים לדבר דרב הונא אמרה הכי בגמרא דילן והתם בגמר' דבני מערבא והלשון עצמו משמע כן. וכן למד הוא ז"ל חידוש דין מסוגיא זו לפי פירושו. שאם עמד ניקף וגדר את הרביעית בגדר קנים בעלמא שאינו נותן לו אלא דמי קנים והביאו הטור בסי' קנ"ח. ולדעת הרמב"ם ז"ל נראה דהיה לו גי' שלפנינו ולפיכך לא למד חידוש דין זה מכאן דבדברי ת"ק משמע שכן הוא ולפי מה דקי"ל הלכה כרבי יוסי לא למדנו מזה כלום דרב הונא דמפרש לה הכא דברי רבי יוסי כמבואר בפנים הם דבריו ממש כדהתם ואם היה מפרש כדעת הרמב"ן לא הוה שתק מלהודיענו חידוש דין כזה. גם יש קצת לפקפק על פי' הרמב"ן כמו שרמזתי לעיל דלפי פירושו נשארה העתקת דברי ר' יוסי דמתני' בלי ביאור וכמו שפי' שם לקמן דדברי רב הונא בתרא על מתני' קאי. ומי יבא אחרי הארי הזה ועיין בדיבור דלקמן:
רב חונא אמר מגלגלין עליו פשוטו של כותל. כבר מבואר בפנים למאי דנראה לנו לפרש לפי הגי' שלפנינו. אבל מה נעשה ומי יבא אחר המלך את אשר כבר עשהו זה הנשר הג' הרמב"ן ז"ל שפי' דברי רב הונה דהכא אדין סמך עליו את התקרה וגריס התם הא דלקמן הכי א"ר נסה כותל חצר לא נעשה אלא לצלליו סברין מימר הא אם רצה לקרות אינו מקרה וחזר ותנא סמך לו כותל אחר אע"פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל הא אם רצה לקרות אינו מקרה א"ר יוסי בי רבי בון תיפתר על ידי מרישיו. וכך פירושו רב הונא אמר מגלגלין עליו פשוטו של כותל כפי אורך חצירו של זה ולא יותר ויש לפרש מגלגלין עליו כל פשוטו של כותל אע"פ שלא סמך אלא לפלגא והיינו דרב הונא גופיה בגמרין עד כדון לאורך חציו של זה מגלגלין עליו או אף לרוחב הכותל שאם בנה אותו עד כפי צורך הכותלים שנותנין עליהן את התקרה צריך זה לסייע עמו או שמא יכול לומר איני רוצה להקרות עליו ודי לו בהוצא ודפנא או בכותל בנין קל וא"ר נסה כותל חצר לא נעשה אלא לצלליו לפיכך אין מחייבין אותו לבנותו אפי' עד ארבע אמות אלא באורך סברין מימר שאם רצה לקרות אינו מקרה והתני בסיפא מגלגלין עליו את הכל משמע משום שיתן עליו למחר את הקורה שאם אינו יכול להקרות למה מגלגלין עליו כלום ומה הנאה יש לו בכותלו של חבירו למעלה מד' אמות תיפתר ע"י מרישיו שיתן מריש על כותל של עצמו ועליו יתן תקרתו ונמצא נהנה בצלו של כותל שתהא ביתו בנויה מכל צד אבל לא שיתן עליו את התקרה שאין מגלגלין עליו רוחב הכותל ואם רוצה נותן הכל וסומך עליה עכ"ל והרבה יש לפקפק על פירושו ז"ל ולפי מה שמבואר בפנים סובל הפי' גם לפי הגי' לצלליו ואתיא הסוגיא לפי הדין כמבואר בריש פרקין דרבו הדיעות דאין שיעור לרוחב כותל החצר. וכן בהא דרב הונא כמבואר לעיל וכן בהא דסברין מימר וכו' אזלא כדינא. ולפירושו ז"ל א"כ פסק האי תלמודא דאין מגלגלין עליו רוחב הכותל ולא יתן עליו את התקרה ואם רצה לסמוך צריך ליתן את הכל ולפי המסקנא מגמר' דילן נותן לפי מה שהנהו ובודאי גם דעתו ז"ל נותן את הכל לפי חלקו גם ברוחב הכותל לפי מה שנהנה ומ"מ יש איזה דוחק בזה ואין להאריך: