אור ברסלב
מראה הילדים ספר מראה הילדים › מערכת מ"ם.

מראה הילדים· רבי רפאל אוחנא

ספר מראה הילדים · מערכת מ"ם.

מערכת למ"ד.

א. מילה יש בה כמה סגולות, א' עוצרת המגפה, ב' רואה פני שכינה, ג' זוכה לנבואה שלימה, ד' אינו רואה פני גהינם, ה' אויביו נופלים תחתיו, ו' תפלתו נשמעת, הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי זלה”ה בספרו הנחמד מנות הלוי דף קצ"ג, מדבר קדמות, מע' זו:

ב. מילה. סגולה לעצור דם המילה יאמר הן אמת חפצת בטוחות ובסתום חכמה תודיעני, המטיב לאדונים עבדים ונקשרים אדם נטע גן, משה קרע את הים ויבקעו מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו ויכלא הגשם מארץ ג"פ ויועיל בעה”י אמ’ב, האח נפשינו:

ג. מילה, דע אחי גם כן גדלה מעלת ההולכים לברית מילה, הם המקבלים פני שכינה הבאה להופיע מאורה ע"כ המטפלים במצוה ההיא, ואמרו שיום טוב שלהם הוא, כי יש להם תוספת נשמה כמו ביום טוב לכן חייבים כל העיר לעמוד בעמידה בשעת המילה, דכתיב ויעמוד העם בברית, עיין ספר קריה נאמנה דף ד”ן ע"ג, אביעה חידות, ובספר עמודי חיים כתב שכל העומדים לשמוע המילה מתכפרים עונותיהם ורמז בזה סמיכות הפסוקים, תשמיעני ששון (זו מילה) ושמחה תגלנה עצמות דכית הסתר פניך מחטאי וכל עונותי מחה יעו”ש:

ד. מילה כתב השל"ה וז”ל אמרה תורה השמר לך ושמור נפשך וכן ג"כ ראוי שמירה יותר לילד הנולד ועיקר השמירה להיות נעור בלילה עד המילה ולעסוק במעשים טובים, גם סגולה להיות הבית מלא אורה ורמז לדבר ליהודים היתה אורה ודרשו ז”ל זו תורה ושניהם טובים ומצוה להדר כל זה לעשות שמירה עד כאן לשונו וכתב מרן החבי"ף זצ”ל בספר נפ"ח מערכה זאת אות מ”ח וז"ל לימוד תורה בלילה של קודם המילה נשגב מאד וכמ”ש חז"ל ואת זה כתב הרב המפורסם בדורו חיד”א ז"ל בס' שם הגדולים ח”ב מע' זיי"ן אות י”ט אשר ישא את שמו ויבא יוסף מעשה רב כמהר"ר צמח צרפתי ז”ל היה חולה מוטל על ערש דוי כשנתים ימים בדמשק ועינו בכבל רגלו ואתרחיש ליה ניסא וה' ריחם עליו שלח מלאכו וירפאהו וכמו רגע חזר לבריאותו ולאיתנו והמעשה הנורא כי סיפר הרב שנגלה אליו אליא’ו הנביא ואמר לו שיקבל עליו ללמוד כל ליל ברית מילה לכל הילודים שבעיר ויתרפא וקיבל עליו כן ותיכף נתרפא ומהיום ההוא והלאה כך היה מנהג לילך בליל שלפני המילה במקום שהיה לעסוק בתורה כל הלילה כך שמעתי זה תמצית דבריו, האח נפשינו:

ה. מילה טעם שמנגנים בשעת המילה משום דכתיב רוממות אל בגרונם (הם הפיוטים) וחרב פיפיות בידם זה האיזמל של מילה שיש לו שתי פיות כ"כ ס' מטעמים מרבני אשכנז, וטעם לסכין של מילה בב' פיפיות שלפעמים הגיד מכוסה בב' ערלות ואדביני ביני שיעביר לכלוכו לחתוך בו שנית יסתכן התינוק לכן עושים מב' צדדיו חד וחלק, ובאוסטרייך היה מנהג שכל מוהל יש לו ב' אזמלין מוכנים כ”כ הרב יעב"ץ הוב”ד בס' מטעמים, ועיין מ"ש בעניותי בפי' ההגדה ש”פ כי הקב"ה הכה למצרים בחרב פיפיות כיעו”ש ויצאו ישראל ממצרים בזכות המילה והמילה בחרב של שתי פיפיות וזה במה שהקב"ה מכה בו מרפא וק”ל רא"ה:

ו. מילה אשה שמלה בנה ראשון ומת מחמת מילה ומלה גם את הב' ומת ג"כ מחמת מילה הרי הוחזקה שבניה מתים מחמת מילה לא שנא מבעל א' או משני ולא תמול את הג' עד שיגדל ויתחזק כחו עיין שו”ת חת"ס חיו”ד סי' רמ"ה וה”ה אם האיש מל את בנו הראשון ומת מחמת מילה וגם את הב' בין שהיו לו מאשה א' או מב' נשים ג"כ כך הוא הדין הגם דיש חולקים על זה מכל מקום חמירא סכנתא וס' נפשות להקל (ש"ע יו”ד רס"ג) ואפי' אם השני בנים שמתו נולדו תאומים ג”כ לא ימול את השלישי (שו"ת שואל ומשיב ח”א סי' רל"א) וגם אם גירש את אשתו והלכו כל א' ונישאו לאחרים ג"כ לא ימלו את בניהם (שו"ת הרב שבו”י ח"א סי' ע”ט):

ז. מינקת, לא יניק התינוק מעכו"ם אם אפשר מישראלית דחלב עכו”ם מטמטם את הלב ומוליד בו טבע רע (ועיין בשו"ת ח”ס או"ח סס”י פ"ג פלפול עצום לענין שוטה אי מותר למוסרו לעכו”ם ללמדו וסיים בסוף לאסור מטעם המאכלים שיתן לו העכו"ם שמטמטמי ןהלב9) וכן לא תאכל המינקת דברים האסורים אעפ"י שצריכה לכך מפני חולי ואם תאכל לא תניק התינוק, וכן התינוק עצמו לא יאכל כי כל זה מזיק לו בזקנותו (ש"ע יור”ד סי' פ"א) וכן לא תאכל המניקת בצלים ושומים ולב וכבד, וגם בלילה שראויה להתעבר תהיה נזהרת מזה וכן כתב בס' הנהגות ישרות מהאר”י ז"ל ובס' שמירת הנפש אות א' ועיין יו”ד סי' פ"א:

ח. מינקת, לא תלך בדדיה מגולים כי על ידי זה מזיק החלב וכן לא תניק האשה בפני אנשים ותשמור עצמה מן הכעס שמפסיד החלב, בס' שמירת הנפש משם ס' זכירה וכשהאשה תתחיל להניק את בנה תתחיל להניקו בדדה השמאל כ"כ בצואת ר”י החסיד ז"ל מחזיק מדב”ק מע' זו אות י"ד ואות ל”ו:

ט. מינקת עיין בשו"ת ח”צ סי' ס"ד ובשו”ת ח"ס ח' אהע”ז סי' קל"ו לענין אשה שהוחזקה שבניה מתים מחמת ההנקה שנראה שחלבה מזיק להם ע”ש אם רשאה להניק או חייב בעלה להשכיר לה מינקת, ואני הצעיר זכורני שבכתה אשה אחת לפני אדמו’ר הצדיק זצ"ל עבור ב' בניה שהיו אלמים והיה להם חוש השמיעה רק שלא היו יכולין לדבר ואמר לה הצדיק שזה מחמת חלבה ולכן לא תניק כ”כ הרב ס' שמירת הנפש:

יוד. מינקת. לא תניק אחר התשמיש עד כדי הילוך שני מילין או לפחות א' מיל (באה"ט סי' ר”מ בש"ע או”ח בשם הזוהר):

יא. מזוזה כתב המרדכי בשם מהר"מ ז”ל וז"ל מובטח אני שכל בית שיש בו מזוזה כהלכתה אין שד ומזיק יכול לשלוט בו, עיין דרכי משה סי' רפ”ז. מזוזה גי' היכל וגימטריא אדנ"י:

יב. מעוברת מי שאשתו מעוברת והגיע חדש התשיעי יתפלל שלא תלד אשתו בשבת כדי שלא יצטרכו לחלל שבת, וכן בתו וכלתו, ס' החסידים סי' תשצ"ג ואם רוצה לדעת המעוברת מה תלד עיין מערכת ג' בגורל המעוברת.

יג. מעוברת, צריכה שתשמור פיה בימי עיבורה שלא לאכול דברים המטמטמים את לב התינוק. וראתה עיני להרב דה"ח סימן ל”ד אות ל"ח שכתב וז”ל מעוברת האוכלת כרכום היא סיבה להוליד בעובר גרב ושחין ב"מ לכן אל תאכל כרכום כל ימי עיבורה עכ”ל. נפלאים מעשיך ועיין בס' אביעה חידות מע' ב' סי' ח':

יד. מעוברת, אם תאכל בצים רכים יהיו בניה בעינים יפים, והאוכלת כרפס יהיו יפים ונאים, האוכלת כסבור יהיו בעלי בשר, האוכלת אתרוגים יריחו בניה, כל כך הפליגו חז"ל ואמרו אשת שבור מלכא היתה מעוברת והתמידה לאכול אתרוגים, והיה לה בת שהיה רחה נודף כל כך שהביאו אותה לאביה במקום בשמים יעו”ש ס' רפואות:

טו. מעוברת, שמירה למעוברת, תקשור בכתונת שלה מעט מלח ופת ושלשה אלמוגים אדומים ויפים בלי נקב, והם מסוגלים הרבה לעין הרע ולענינים אחרים ויע"ש, אביעה חידות:

טז. מעוברת לדעת המניקת אם היא מעוברת אם לאו תקח מחלב שלה ותתן על הסיף אם הוא עומד אינה מעוברת ואם הוא זב מעוברת, סכ"י בבלי:

יז. מיתה לא ינשק אחד מילדיו כשהוא מת כי לא ישאר אפי' אחד, וגם לא יאחז אחד מבניו כשהוא מת וכן אדם שמת לו בנו או בתו אל ינשק אותם כי מקצרים ימי בניהם ובנותיהם וכשהמת מוטל לפניו ונפשו מרה לו מאד אין לאמר למת שיוליכנו אחריו כי מעלין עליו כאלו הורג את עצמו ס' שמירת הנפש משם ס"ח:

יח. מות וחיים, אם אתה רוצה לידע אם ימות או יחיה תעיין בבת עינו אם תראה דמותך יחיה ואם לאו שלום על כל ישראל, או יקח מלח דק דק ותן לו ביד ימינו אם יהיה לח טוב ויחיה ואם לא צריך רחמי מן שמיא:

יט. מות וחיים, אם תרצה לדעת אם אשתו קוברתו או האיש קובר את אשתו תחשוב שמו ושם אשתו ותבלבלם יחד ואח"ך תשליך מהם שבעה והנשאר בידך אם יהיו זוג האשה קוברתו ואם נשארו נפרדים האיש קובר את אשתו ושומר פתאים ה' סכ”י בבלי:

כ. מיתה, מישמתו בניו רח"ל ילך למדינה אחרת (ס"ח סי' רמ”ז), או ימכור את בנו לחבירו בעד שקל או איזה דבר מאכל ויחיה (שם סי' רמ"ח) ועין בשו”ת חת"ם הח”מ סי' קי"א) ויתן דמיו לצדקה תדב”א פיו"ד:

כא. מיתה, חמשה קרובים למיתה יותר מן החיים ואלו הם אכל ועמד ושתה ועמד והקיז דם ועמד ישן ועמד שמש מטתו ועמד, וששה העושה אותם מיד מת ואלו הן הבא בדרך ונתייגע הקיז דם ונכנס לבית המרחץ ושתה ונשתכר וישן על גבי קרקע ושימש מיטתו אמר רבי יוחנן והוא שעשאן כסדרן. ואמר אביי כסדרן מת שלא כסדרן חליש ואם האדם כחוש אפי' בתלתא מנייהו מת ש"ס בגיטין ד”ע ע"א וכתבו שם התוספות וז”ל חמשה קרובים למיתה וכו' משמע אפי' עושה אחת מהם בלבד מדלא קאמרינן עלה דבעינן כסדרן יעויין שם:

כב. מיתה, פתאומים מצאתי בס' הנהרות מי שמתים בניו מיתה פתאומית כשנולד לו תינוק אל ילבישנו כי אם כלי פשתן בלבד בלי עירוב בהן שום מין אחר ויחיה עד כאן לשונו שבט מוסר פל"א יעו”ש:

כג. מות וחיים לדעת החולה אם יחיה או ימות קח חלב אשה מניקת בת ומשח בו חוטם החולה אם יעטוש יחיה ואם לאו שלום על כל ישראל כן מ"כ בסכ”י הי"ם ז”ל:

כד. מכירה, אם יש לך דבר למכור משח רגליך בשמן חזיר ותמכור על מה שתרצה סכ"י ובספר אחר כ”י כתוב אם תרצה לקנות איזה דבר תחשוב שם המוכר בעל הכלי ותוסיף עליו שלשה עשר ותחלקם שנים שנים אם נשאר בידך אחד לא תקנה כי ודאי תפסיד ואם נשאר שנים תרויח:

כה. מלאכים, ומזלות הממונים על ז' ימי השבוע הצריכים לכתוב קמיעות כנז' לקמן מע' קו’ף סי' מ"ב בסכ”י וז"ת יום ראשון משמש רפאל עם מזל אריה, יום שני משמש מלאך גבריא”ל עם מזל סרטן, יום שלישי משמש סמא"ל עם מזל טלה ועקרב, יום רביעי משמש מיכא”ל עם מזל תאומים ובתולה, יום חמישי משמש צדקיא"ל עם מזל קשת ודגים, יום ששי משמש עניא”ל עם מזל שור ומאזנים, יום שביעי משמש קפציא"ל עם מזל גדי ודלי ע”כ מ"כ בסכ”י ישן בארץ מצרים:

כו. מצח, לכאב המצח והצדעים קח מעט עפי"ץ ותשרה במים שרופים ומשח את הפדחת ותתרפא, או יקח שומין ופולין ונקה אותם מקליפתם ושחוק הכל ביחד ובשלם ועשה מהם תחבושת ומשח בו המצח והצדעים ויועיל בעה”י סכ"י ועיין מע' ז' סי' ג':

כז. מעים אמר רשב"א פעם אחת חשש ר' מאיר במעיו ובקשנו לטרוף לו יין ושמן בשבת ולא הניחנו וכו' מוכח דרפואתו הוא יין ושמן יעו”ש שבת (קל"ד ע”א) ועיין לעיל מערכת חי’ת סי' ל"ו אופן אחר:

כח. מצורע רפואה למצורע וכדומה לו יקח מוח כלב ויערב עם שמן וורד ודם ותמשח. עוד אחרת תקח צואת שור יבשה ותשרוף אותה והאפר תערב בחומץ ותמשחהו ויתרפא סכ"י בבלי:

כט. מפלת. לאשה שלא תפיל, זה הלוח תכתוב צורתו בלוח של כסף מזוקק ותתלה האשה עמה ולעולם תהיה טובה שלא תפיל חלילה וגם כן הוא טוב לאשה אשר בניה מתים בר מינן, ובעת שתכתוב אותו כתוב שם האשה ושם אמה בלוח הכסף וזהו ועיין לעיל מערכת א' סימן ל"ב לאשה המפלת נפלים, ומערכת למ’ד לך נא ראה:

נמעא עולם

בתרע אאות

כסאו נבוב

כסאו יתד

אא א

ל. מים רבינו האר"י ז”ל הזהיר מאד שלא לשתות מים קודם הבדלה ואמר שותה בזמן ההוא ימות באסכרה אבל אם היה אוכל בסעודה שלישית ומשכה סעודתו עד הלילה אין בכך כלום ובגמרא אמרו כל מאן דשתי מיא בין שמשיא ימות באסכרה, יש אומרים בין השמשות דליל שבת, וי"א בין השמשות דמוצאי שבת וכן הלכתא דבליל שבת אסור מן הדין מפני הקידוש של לילה ובין השמשות דמוצאי שבת אסור מפני אסכרה פע”ח שער ח"י פרק כ”ד. ועוד אמרו במדרש שכל השותה מים בערב שבת בין השמשות הרי זה גוזל את המים ואיתא בפרק דרך ארץ כל השותה מים בשבת בין מנחה למעריב תוך שנה שמת לו מת הרי זה גוזל את מתיו והטעם לפי שמתים יוצאים בשבת ושותים מים מן הנהר היוצא מעדן ולכך אין ראוי לגזול את מתיו אבל לאחר שנתקבל דינו בכך כלום וכן הביאו הרב בנימין זאבד ז"ל בסימן קכ”א והרב חיי אברהם בה' שבת סימן תע"ז יע”ש האח נפשינו:

לא. מים אם אחד נטבע במים ח"ו סגולה למצוא אותו קח ככר לחם שלם וזרוק אותו לאותם המים ותיכף ישוט אותו לחם למקום הנטבע. ע”א סי' א' וכתב הרב יוסף אומץ אשכנזי דכ"ה ע”א וז"ל קבלתי דמי שנטבע במים ב”מ ולא נודע איה מקומו אם יזרקו קערה מעץ על פני המים ויניחוה צפה מאליה עד המקום שתנוח מעצמה אזי במקום ההוא יהיה הנטבע. ושמעתי שע"י סגולה זו מצאו בנהר איש אחד ושמו מאיר וכו' יעו”ש ועיין מערכת ט' סי' ו':

לב. מכה זבל הכלב אם תעשהו אבק דק ותבלול אותו עם דבש ואודם ביצה וכרכום ושים על המכה מיד יפתח ובדוק על ידינו פעמים רבות, ועיין בספר הקדוש דבק מאח ס' ימלט נפשו:

לג. מגפה דבר מנוסה למגפה יקח פרש אדם מיובש בצל ב' חלקים ענב"ר כא’ם ב' חלקים אלג’ום שהוא קוראל בלע”ז ובל"ע מרג’אן ב' חלקים מן אל נר’ד שהוא אל זונבו’ל ב' חלקים מן אל זעפראן ב' חלקים יושחק הכל ויקח מה שיתקבל בקרלי’ן א' ויקחנו בכוס יין חשוב כשהתחיל הקדחת מיד תביאו זיעה וינצל בעה”י קמח סולת דק"ף ע”ד. עוד אחרת יקח ג' עלוקות הנמצאים במים ושים אותם על העטרה של ברית מילה שלו שלשתן בבת אחת והם ימצצו הארס שבגופו, ולא יסירם עד שיפלו מאליהם לארץ שם:

סגולה מרבי יוחנן הגדול ע"ה יהיה לו חתיכות קיבת עגל משנתו מיובשת כמו שקדים וכשירגיש יקח חתיכה שחוקה ויתן אותו בכוס יין חשוב או בהשתנתו של מוכה וישכב להזיע וצריך שיקחהו בתוך ששה שעות ואפילו אם יקחהו בתוך כ”ד שעות יועיל והעיקר תוך ששה שעות שם. ובנוסחא אחרת כתוב וז"ל קח גדי בן עשרה ימים שנולד לא פחות ולא יותר אפי' רגע אחד ושחטוהו וקח קיבתו ויבשהו בשמש ובשעה שהוכה במגפה יקח חתיכה אחת מאותה הקיבה היבשה ותן אות בכלי וישתין עליה וישתה עליה וישתה אותה הקיבה בהשתנתו ולא יוזק בדוק. ס' אשכנזי ע”כ:

עוד אחרת יקח תרנגולת וישים פי' הטבעת של התרנגולת על המכה והוא ימצמץ הארס של המכה ותפול התרנגולת מתה כן תעשה שנים שלשה פעמים עד האחרון שלא ימות אז תדע שלא נשאר הארס במוכה בעה"י שם. עוד אחרת יקח בצל אחד גדול לבן ויסיר מוחו וימלאנו שמן זית וצרי ויצלה אותה היטב ואח”כ יסיר הקליפה העליונה שהיא שרופה ומטונפת והשאר יוצא המים שלה לבגד אחד וכשירגיש יקחהו מיד ומיד המורסא תעשה גסה ותצא לחוץ ותן עליה מבצלים ויתרפא בעזה"י ואם קודם שיצלה היטב נחסר השמן זית והצרי יכול להוסיף שם. ומי שידו משגת יקח אבן טוב ספיר בהיר וזך ויסבב ויעגל סביב המכה עד דאזיל סומקא ואתי חיוורא כן מצאתי בכ”י, סי' רפואה וחיים מאיזמיר:

לד. מגפה אלו השמות נמצאו בספרי הקדמונים למי ששתה סם המות שיכתוב השמות הללו בכתב אשורית על הנייר וצריך שיכתבם שיהיו בשיטה אחת ויכרכו מסיפיה לרישיה ויבלעם ותיכף יקיא הסם המות בדוק ומנוסה ואחירהם החזיקו אחרונים ושתו השמות הללו המוכים בימי המגפה ורבים שתו וניצולו ואלו הן השמות פרעון קרון האן פינר קרון האן פרעון פינר האן פרעון קרון פינר חנני צירה ספר רפואה וחיים הנז' פרק ה' סי' טו"ב. ובסי' ע”ב כתב וז"ל אלו השמות שלח אותי מע' הרב כמהר”א מצליח הי"ו ששמע מפי הח”ר יוסף ברבי איש ירושלים ח"ו וצריך שיהיה כתוב בכתב אשורית וגם לכתבם מתוך שש שעות ויבלעם תוך שש שעות והוא בדוק ומנוסה ואלו הם ויכרכם מסיפיה לרישיה חנני צדה גידה פרעון קרון האן פיגה חנני צירה עכ”ל יעו"ש. ובפרק י”ב כתב וז"ל למי ששתה סם המות מועיל אלו השמות שמקיא כל הסם ופעם אחת היה מעשה בליל שבת קודש בירוש' תו”ב בזמן הרב מהר"ש שערבי ז”ל שתתה נערה אחת סם המות והרב הנז' כתב שמות אלו בניר אחד ובלעה אותו ובבקר היתה בריאה וטובה ומועיל ג"כ לחולה המגפה ב”מ והטוב טוב כשירגיש מיד יבלע הנייר הנז' ולא ימות בעזה"י ובדוק ומנוסה עד מאה אנשים וניצולו כולם וזה נוסחו, אות באות תיבה בתיבה ויכרוך מסיפיה לרישיה:

פרעון קרון היגן פינר קרון היגן פרעון קרון פינר חנני צירה ולדעתי יבלע ג' נוסחאות:

לה. מגפה סגולה משם הרב כמהר"ר יהודה גומיז פאטו נר”ו מיד כשירגיש במכה יקח לחם חם שיצא מן התנור ויחתוך אותו לחצאין ויתן על חציו אלטריאקה ויניח על מכתו ויסבול כל מה שיוכל לסבול וינצל בעז"ה יתברך שמו. עוד אחרת מספר כתב יד בדוק ומנוסה לתת דיו שחור ביותר על המקום המכה דהיינו מקומה שהוא קשה כמו אגוז וצריך שלא יגיד לשום אדם כלל ועיקר, רק שירגיש בה באיזה מקום היא ימשח אותה בדיו עב ושחור, וחז”ל קדמונים החרימו לכל מי שגילה סוד זה לעכו"ם עכ”ל, ויזהר הרבה מאד להרחיק ממקום החולה כל ריח רע וכמו כן ריח בשר צלי ומבושל וכמו כן ריח דגים חיים ומבושלים ומטוגנים, וכן בצלים ושומים ודומיהם מריח שלהם חיים ומבושלים ומטוגנים, וכן ריח ממלפפזכות שקורין בלע"ז פיפינ”ו ובל"ע כ’יאר שכל מיני ריח של דברים אלו הם וכיוצא בהם מזיקים הרבה מאד לחולי הלזה ויש לב”ד שבכל מקום בזמן הדבר והמגפה אם יש בעיר ח"ו שיכריזו בכל חוזק ותוקף על הדבר הזה שיזהרו כל בני העיר מלעשות ולגרום ריח העושה נזק לחולי זה ואם יעבור איזה אדם מהם יענישו אותו ולקונסו כי ח”ו נפש הוא חובל והוא כשופך דמים רחמנא ליצלן עד כאן לשונו, והוי זהיר שלא תישן הרבה לפחות לא תלך לישן בלילה עד שעה שלישית כמ"ש הרב ז”ל, ולא תרבה בשימוש המטה דרך ישרה שם, ואם תקח בצל לבנה וחתוך אותה למעלה לצד הראש, ותעשה נקב בתוכה ותתן בנקב הבצל מעט טריא"ק טוב ותן אותה על גחלים עד שתתבשל ובכל בקר תאכל מעט מהבצל הנז' ויועיל שלא תנזק מהחולי הזה כך מצאתי כתוב, וכתב גאלינוס כי כל בית שיהיה בה דרוג, לא יכנס בה מגפה והוא עשב יבש שמביאים אותו מארץ דמשק יע”א חתיכות קטנות צורת עקרבים שיביא אותו על פתח הבית מבפנים ספר קמח סלת דקפ"א ע”א. עוד סגולה כתבה הרב מדרש תלפיות אות ך' ענף כהונה שיאכל בכל בקר מיום שנשמע החולי הנז‘, תאנה אחת עם אגוז וגרגיר מלח או עם עלין של רוט’א כולם מעורבים זה בזה ולא יגיע לו שום נזק בעה"י ספר דרך ישרה, ובשם הרמב”ן ז"ל כתוב שיאמר בכל בקר, קודם צאתו מן הבית ויהי נועם שבעה פעמים ופרשת המן וברכת כהנים תיכף ויאכל ג’ עלין שביי"א ס' קמח סולת ויזהר שלא ישב במקום חשך ואפלה ומשתחשך ידליק נר להאיר כן שמעתי שציוה הרב הגדול מהר”א יצחקי ז"ל בעל זרע אברהם ז”ל, גם יסגר בתוך בית אחד ולא יכנס בתוך הבית שום אדם שאינו נזהר מלהתחבר עם שאר אדם. כל מאכל ומשתה תוכל לקבלו תכף ומיד ליד כל מה שיהיה אבל לא מידו ממש אלא המביא אותו יניחנו על הקרקע ואח"ך תקח אותו מעל הקרקע. ואם המאכל או המשקה ההוא הוא מונח בקופה של גמי או נצרי דקל או מכלי מתכות אין חשש אבל אם הקופה היא של צמר או פשתן או משי או קנבוס או צמר גפן אל תגע בה כלל ואל תכניסנה לביתך כלל וכן כאשר תעלה המאכל לביתך מן החוץ דרך חלון אל ימשכנו על ידי חבל מכל המינים הנז' אלא בחבל נצרי דקל או גמי הנז' וכל בגד או חוט אפי' כל שהוא שיהיה מאיזה אחד מהמינים הנז' לא תכניס לביתך ולא תיגע בו יד עד אשר ירחצו היטב במים האדם או הבגד או החוט ואח”ך יעבור עליהם ארבעים יום בטהרה שלא יגע בהם מי שאינו נזהר מן המגפה ואח"ך תוכל להכניסם לביתך ואם אדם רוצה לדבר עמך מחוץ לבית ואתה בפנים צריך שיתרחק ממך כדי שלא יגיע אליך הבל פיו של האיש ההוא הועתק מספר כתב יד של הרב מוהרח”ו זלה"ה מספר הסגולות, וכ”ז המגפה תרחק מאד מכל מיני כעס ודאגה ועצבון ואדרבה תהיה שמח תמיד בכל מיני שמחה שם:

לו. מגפה בזמן המגפה תתלה עליך אבן אדומה או של רובי"ן או של דיאמאנט”י או שאיילא"ן או זאפי’ר”ה אך הרובי"ן הוא טוב מכל השאר גם מעט סולימאן או סיג’אן אך צריך שכל הנז' יהיה נוגע יהיה נוגע ממש בבשר אדם ודבוקה תמיד בו שם. עוד תתחזק בידך כל היום חומץ או בגד שרוי בחומץ ותריח בהם תמיד שם. עוד תמשח בכל בוקר תחת הסוב’אקוס אסיב’אר הדק היטב ומעורב בחומץ חזק שם. וסגולה נפלאה קח בצל אחת ותחתכנה לארבעה חלקים ותניחה תוך המים לשרות לילה אחת ובבקר תוציאנה מן המים ותניחנה תוך חומץ חזק לשרות ג' שעות ואח”ך אכול מזה הבצל מעט ממנו בכל בקר על הצום תשעה בקרים רצופים ולא תירא ממגפה בעה"י וצריך להמתין אח”ך כדי לאכול שיעור ב' שעות שם. עוד ישתה על צום מעט מיץ עשב הנקרא אנסינסיו ולא יאכל ולא ישתה עד שיעבור עוד ג' שעות שם:

לז. מגפה. כתב מוה"ר החסיד שבכהונה ז”ל בס' מדרש תלפיות ענף אהרן ד"ך ע”ג וז"ל ואני קבלתי מרבותי שהמבקר את חולי המגפה לא ישב רק יעמוד וילך הולכות והובאות בבית עד שילך משם ובזה אין רשות למלאך המות לשלוט בו לנגפו ע”כ. ואפשר שכיון שעוסק במצות ביקור והוא עומד והולך ובא בכח המצוה מבטל מצות אלו לריצות מלאך המות עכ"ל זלה”ה. עוד כתב בס' מעיל צדקה סי' אנף תס"ט דקי”ז רע"ב בזה תראנו משם. וכתב בס' האח נפשינו וז”ל הטעם ראיתי להרב עשרה מאמרות ח"א פר ט”ו די"ד ע”ב שכתב וז"ל ואולם זה היה כחו של אהרן בעמדו בין המתים ובין החיים כי שם היה מלאך המות מתגבר כנגדו עד שזרזו משה לאהרן ואמר לו והולך מהרה: וכתיב וירץ אל תוך הקהל ותפש מידתו של אותו מלאך שהוא רץ בשעת מגפה כי תמורת מגפ”ה בא"ת ב”ש הן הן אותיות ויר"ץ אהרן והיינו טעמא שריצת האדם לדבר מצוה מבטל ריצת מלאך המות כאמור ותיקון המגפה לימוד המסעות בכונה גדולה כאשר כתבנו לעיל. ואנכי חזון הרבתי בכתבי הקדש לעט”ר מוה"ר המובהק חיים עד העולם נר”ו בספרו המפואר פתח הדביר חלק י"ד סי' קט”ז שגם מני"ר נר”ו תיקן סדר מסעות בסדר נכון בתוספות נופך משלו ונוסח תפלה נאה שתיקן לאומרה אחר קריאת המסעות יעש"ב וכשאני לעצמי בראותי כי דבריו הנעימים המה באו בארוכה לא העתקתיו פה. על כל פנים הנלמד מדברי כולם הוא שצריך לקרותן אות באות תיבה בתיבה בזמן המגפה מידי יום ביומו בהתמדה גדולה והזהיר בזה מובטח לו שלא יארע לו שום נזק וינצל מדבר וממגפה ומכל מקרים רעים מעתה ועד עולם אמן וכן יהי רצון. האח נפשינו:

לח. מגפה סגולה לזמן מגפה שלא יבא ושלא יהיה אכי"ר טוב לשתות כל אותן הימין מים מבושלים ולצנן גחלת של מתכת ברזל ונחושת בהם. גם ימזוג המים ביין. והפירות טוב לאוכלם מבושלות. אל תאכל הרבה ואל תישן הרבה ואל תאכל מאכלים חמים ולא דבש ולא תאכל מלח וזנגב’יל ופילפ’יל. טוב מעט חומץ או מי בוסר, ולא יאכל הלפת והקשואים והכרוב והחזרת ותרדים ובצלת, ובשום ריח טוב לא יחסר. וקודם צאתך מביתך תרחץ פניך וידיך בחומץ עם מי ורדים ואל תרבה שמוש מטתך ובבקר תקנח שיניך בקליפת אילנות מרים ואל תצא מפתת ביתך עד זריחת השמש וטוב לאכול בכל בקר חצי זית טריאק”ה המעולה מד' שנים ולא יותר על י"ב שנים ובידו יקח ספוג עם חומץ כשהוא הולך בדרך והרב חמדת ימים ז”ל הביא כמה פסוקים ותפלות יעו"ש ולא אכתוב כאן אלא שאיזה אזהרות וסגולות וז”ל הוי זהיר שלא תלך בשוק בלילה. ולא תצא החוצה ביום המעונן. וגם הוי זהיר לסגור בעדך מתחת שעה ששית עד אחרי שעה שביעית. ואל תלך ברחובה של עיר באמצע. אפס מן הצד. והוי זהיר מקפיצה ודילוג וכשתצא החוצה טוב לכסות המצח. הוי רגיל במאכלים קלים לא תסבול רעב וצמא ולא תתענה באותם הימים חוץ מת"צ, ואם לא תאכל בשר כלל אין לך שמירה גדולה הימנה ואם תאכל הוי זהיר שתהא בשר גדי ולא בשר בקר, טוב לשתות השתן של בוקר, אך תזהר שלא לשתות מראשית ואל מסופה, אפס האמצעי ותשתה מהם כשיעור מה שיכילו כפות ידך, וטוב לסחוט אל תוכם מיץ הלימוני”ם, ואחר השתיה תאכל מעט מהלימו"ן ושוב תדיח את פיך במים שנים או שלשה פעמים והמיץ של הלימונ”ם עם כרכום וחומץ חזק וטוב למשחו על החוטם וטוב ליטול מתחת אצילי זרועותיך ותריח בו תמיד. והוי זהיר מאד מריח אשפתות וריח נבלה וטינופת, ושים לפניך כל ריח טוב ועשב הרוד"א.

אם תעקרנה קודם הנץ החמה עם דינר זהב היא סגולה נפלאה להריח בה תמיד או לעשן בה וגם לתלות על הצואר, אך צריך להיות ביום ד' בתוספת הירח ולומר ויהי נועם שבעה פעמים וכל המזמור כולו פעם אחת, קודם שתלקטנה תאמר אנכי לוקט אותך בשם ה' אלק’י ישראל לשמירת אני פלוני בן פלונית מן הדבר ומן המגפה ואח"ך תחתכנה ותעשה קמיע של הרב בתוך זה הקמיע והוי זהיר להרחיק ממי שהוא נגוף וממלבושו ומשכונתו כמ”ש ז"ל, ועמוד הכל הוא לערוך תפלתך בדמע לב ולהרבות עסק התורה והא בלא הא לא סגיא ואח”ך יתננה למי שנלקטה בשבילו שנושא קמיע זו עם הרוד"א ולא יירא מהמגפה ההיא שנכתב הקמיע וזהו הקמיע למגפה ב”מ מצאתי משם הרב זלה"ה וזאת הקמיע יוצאת מפסוק ויעמוד פנחס ויתפלל ותעצר המגפה וצריך לכותבה על קלף כשר ואין רשות לכל אדם לכותבה אלא הירא ויודע בטוב ויכוין בכתיבת השם ב”ה ובתיקונו ויועילו וכשיש דבר ב"מ יחפשו אחר המתים שמא יש מהם שקברוהו בבגדים בלויים והוא לו בזיון או ידיו אינן פשוטות הוא גם כן סכנה משום פקוח נפש מותר לעשות זה סכ”י בוכארי:

וי פה וו והה

יה יו יה תימ

עו נה פי עהג

מה חי לה צופ

די סה לו רהה

לט. מגפה בזמן המגפה קודם כל דבר יעשה תשובה, ובכל בוקר קודם זריחת השמש יאמר בכונה גדולה בדמעות שליש וילבש שק ויאמר פסוק זה ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן איפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי מעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקדים ג"פ בניגון ובטעמים ויכוין בשמות היוצאי' מפסוק זה והם צ”ד נ"ל ב”ש בניקודם, וישמור עצמו מלדבר שקר כל היום ויבטח בהשם וכן בערב יאמר אותו עם שקיעת החמה וצריך לאומרו בקדושה ובטהרה, גם בכל בוקר וערב יאמר ד' פסוקים אלו ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וכו' ויקח אהרן וכו' ויעמוד בין המתים וכו' וישב אהרן וכו' ופסוק זה האחרון יאמר אותו ג"פ וה' מלך וכו' ג”פ ויכוין לשם מצפ"ץ מצפ”ץ בכל בוקר טרם צאתו מביתו יאמר מזמור צ"א ג”פ ויאמר שמע ישראל וכו' ויכוין כוז"ו במוכס”ז כוז"ו, ויאמר פר' המן עד עשירית האיפה וברכת כהנים ויאמר מזמור הבו לה' בני אלים ארבעה פעמים, ויאמר אלו הפסוקים ג”פ ואלו הם וימהר אברהם וכו' ואל הבקר רץ אברהם ויקח חמאה וגו' הצילני נא וגו' ולכל בני ישראל לא יחרץ וגו' ויסע מלאך וגו' ג"פ ויסע ג”פ ויבא ג"פ ויט ג”פ וכו' ג"פ ואח”ך שלשתן יחד ג"פ ויסעו ויהי חתת ג”פ ואתנה את הלוים נתונים ג"פ לק”י קי"ל יל”ק קל"י לי”ק, לפורקנך ג"פ ושם בת אשר סרח י”ז פעמים ואח"ך יאמר עשרה פסוקים להרמב”ן, וי"א פסוקים המתחילים בנו”ן ומסיימין בנו"ן, אתה סתר לי ביושר ובהיפך ג”פ בטחו בה' וגו' ג"פ, בכל יום יקרא שבעה מזמורים אלו, מזמור שיר חנוכת הבית סי' למ”ד, אלק’ים יחננו ויברכנו סימן ס"ז, ה' רועי לא אחסר סי' כ”ג, מכתם לדוד סי' ט"ז, שירו לה' שירי חדש סי' צ”ד, בקראי ענני סי' ד‘, ואח"ך יאמר לעולם ה’ דברך נצב בשמים י"ב פעמים, ופסוק זה יאמר אותו בבקר ובערב, וה' יכוין בו בניקוד דברך ויכוין שאפי' נגזר שימות באותה שעה, או שאותן הימים של הדבר שיניח הקב”ה את גזרתו בשמים ולא תרד למטה וכן יאמר פסוק וישלח שאול אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני ג"פ ויקרא עשרת הדברות אנכי ה' אלקי’ך וכו' עשרה פעמים, ואם יש ספר תורה בביתו יכתוב מזמור זה ה' אורי וישעי ממי אירא בקלף כשר מעובד לשם ספר התורה בכתב אשורית ובתגין ובשרטוט ולבסוף יכתוב י”ג מדות של רחמים על שם י"ג הוי”ה וישמרם בהיכל. ובכל יום אחר התפילה יפתח ההיכל ויעמוד לפני ספר התורה ויקרא מזמור הנז' ג"פ ויקרא בכל יום פטום הקטורת באשמורת הבקר בדמעות שליש ובכונה גדולה בקדושה ובטהרה. ובשעת הדבר יאמר אבינו מלכנו ובמקום מנע מגפה יאמר עצור המגפה, ולא ילך בעתים הללו לבית החיים כי שם מפקיד מלאך המות את כליו, גם לא יתענה בימים האלו, ולשינוי האויר יאמר בכל בוקר פסוק זה ג”פ אהבת כל דברי בלע לשון מרמה, גם אל יתצך לנצח, יחתך ויחסך מאוהל ושרשך מארץ חיים סלה. ותמיד לך בכיסוי מצח כי העונות רשומים על המצח ולכן יכסה שלא יראה המלאך המצח, ובכל ערב ראש חדש בזמן המגפה יתן כמספר שמו מטבעות דהיינו אם שמו חיים יקח תחילה נגד חי’ת חי’ת מטבעות ונגד אות יו’ד יו’ד מטבעות על תשלום אותיות שמו ואח"ך יחלקם לשבעה חלקים ויתן לשבעה צדקות, או לשבעה עניים לומדי תורה. ועד כל חלק זה אני נותן בעד כל ישראל וגם בעדי פב”פ בכללם, גם בזמן המגפה יאמר בצורת המנורה אלק’ים יחננו ויברכנו. השינה תהי' בלילה על העליה או חדר סגור מכל רוחותיה ואז ינוח ולא ינזק, ס' סגולות ורפואות:

מ. מתושלח, דע כי נגעי בני אדם שהולידה פ' מאדם הראשון פרו ורבו מאד ונשתתפו עם מלאך המות והיו הורגים לכל מי שפוגעים בו, ולכן התענה מתושלח הצדיק שלשה ימים וג' לילות וביקש רחמים מהקב"ה על זה ונתן הקב”ה רשות למתושלח הצדיק וכתב שם המפורש על חרבו והרג מהם מאה ותשעים אלפי רבבות ברגע אחד עד שבא פ' בכורו של אדם הראשון ועמד לפניו ונתחבר אליו וקבל עליו ומסר שמות שדין וללין ונתן מלכיהם בכלי ברזל והשאר ברחו ונסתרו במחבואיהם ים אוקינוס וזה וחרב נגנז עמו כשמת מתושלח, וזהו מת ושלח לשון חרב דכשמת נגנז והחרב עמו, זהו חורף קיצור דברי רבינו מהר"א מגרמיזא ז”ל בכ"י, מדב”ק:

מא. משבר כשיושבת האשה על המשבר יעתירו בעדה עתרת החים והשלום ונוסח תפלה זו הלא היא כתובה על ס' סנסן ליאיר בנוסח התפלות סי' ד' קחנו משם:

מב. משומד סגולה שלא ישתמד ככתב בספר דבש לפי מערכת שי"ן אות י”ח וז"ל נער הרוצה להשתמד יראה לו שם הוי”ה ברוך הוא בספר תורה שהוא נכתב בקדושה ויחזור בו היהדות, ובזמנו של רבינו האר"י ז”ל היה מעשה בנער אחד עכ"ל, ועיין לקמן מערכת שי”ן בד"ה שמד, לך נא ראה:

מג. מקשה לילד כתוב זה השם על מטבע כסף בלתי צורה ותשים אותו תחת לשונה ותלד מיד וכתוב אותו בנקודות שעולים בחשבון ע"ב, וכתוב אותי בכתיבה אשורית וזה הוא השם אמנם בדוק ומנוסה פתח היא אות וי”ו גימטריא ששה. סגול גימטריא ל‘. וקמץ גי’ י"ו. שבא עשרים ס”ה ע"ב, וצריך לעשות בשעת הסכנה דוקא שלא להוליד הילד קודם זמנו:

מד. מקשה לילד כתב בס' רפואה וחיים פרק ט' וז"ל סגולות למקשה לילד, א' תרחץ ביין מלפניה ומלאחריה. ב' שלא יהיו בניה עמה בבית. ג' תלחוש באזנה שם ס”ג. ד' תלחוש באזנה אותיות פוע"ה. ה' שלא תהיה מטתה במערב ודרום ו' תתלה על צוארו ממרור הנשאר. ז' תשתה מים משבעה בורות ח' יתנו לה מעט חלב מדדי אשה מינקת. ט' בעת שסובלת חלבי יולדה תשים בכפה אבן שקמ”ק ותסגור ידה הדק היטב, גם לא תאכל צנון בעיבורה. יו"ד תתלה על צוארה מפתח של בית עלמין. י”א תן לה צואת סוס יבשה מעורבת ביין או במים לשתות בלי ידיעתה אז יוצא הולד אפי' מת בר מינן. "ב יעשן לבונה תחתיה עד שיכנס העשן בגופה ותלד. י”ג העשן תחתיה במעט קיטרא"ן ותפילהו על כל פנים בו”מ. י"ד קח צפורני חמור ושים על האש בתוך כלי ותשים הכלי תחת רגליה ותעשן רחמה ותלד מיד. ט”ו קח פרישי"ל הנקרא בלשון ערבי בקדוני”ס וכתוש אותו ושים ברחמה ומיד תלד. ט"ז תקח גרעיני תמרים וכתוש במכתשת ותשקה אותה ביין. י”ז תקח זרע קוטו"ן שהוא צמר גפן ותעשהו עיסה ביין ותתן לה לשתות במים ותפילהו. י”ח תתן לה לשתות במנעל בעלה שתן בעלה שיעור כוס אחד. י"ט כתוב על מצח האשה שני שמות אלו קורי"ס פל"ח. כ' קח עלי תאנה יבשות ותשחוק אותם ותשתה ביין ותלד בלי צער. כ”א אם תשים בטיבורה רוט"א תלד מיד ותזהר להוציאה מבטנה אחר לידה תיכף פן יצאו בני מעיה ח”ו, כ"ב תקח חלב כלבתה עם דבש ותשתה. כ”ג קח מרה של תרנגולת שחורה וסך טיבורה. כ"ד תשים אשה אחרת ידה על בטן המקשה לילד ותאמר היא עם האשה ביחד שבעה פעמים פסוק והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח עכ”ל, ובס' ימלט נפשו כתב וז"ל סגולה למקשה לילד תלחוש לה באזנה לחש זה שבעה פעמים, מיכא"ל השר הגדול שמע קולות וצעקות ושאל להקב”ה מה הקולות והצעקות אשר אנכי שומע אמ"ל הקב”ה אילה יולדת וצועקת, לך ואמור לה צא צא צא שהארץ מבקשת לך וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא, ויאמר הפסוק צ"א פעמים, ואח”ך ילחוש באזנה הימנית קורי קורי ובאזנה השמאלית צא צא ומיד תלד, עכ"ל, ובס' האח נפשינו כתב למקשה לילד כתוב אלו השמות על כלי חרס חדש ושים על טיבורה חו"ק ח"ק חר"ש צו"ם ומיד תלד ותסיר ממנה פן יצאו מעיה ובדוק ומנוסה, או תכתוב שם זה תורמוכ"ט פתגט"ם פתחט"ל הרב ס' זכירה, עוד אחרת שילחוש באזנה הימנית י”ג פ' פסוק זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה ויאמר צא צא צא. וישתה מעט מים ויברך ואח"ך תשתה האשה מהם ומיד תלד. עד כאן לשונו. ועיין בס' תולדות אדם ובס' מפעלות אלקי’ם, ואמתחת בנימין, ובדרך ישרה כמה וכמה סגולות לזה לך נא ראה:

תוכן העניינים

מראה הילדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה